מאז החופשה שמעון לא חזר נו, יעל, בעלך לא מתקשר, לא שולח הודעה? לא, מירה, כבר עברה תקופה ארוכה, לא סימן חיים, ענתה לה יעל, כשהיא מסדרת את הסינר על מותניה הרחבות.
כמה את מעצבנת אותי!!! גם איך שאני אוכל זה לא בסדר, וגם איך שאני מתלבש, בעצם, שום דבר לא טוב בעינייך!!! קולו של רועי נשבר ועלה לצעקה. אתה לא מסוגל לכלום!
יומן אישי חמישי, ערב שוב אני יושבת במטבח שלי, בוהה בסיר החלב שרוחש על הגז, ושוב שוכחת לערבב. הפעם השלישית השבוע שהחלב גולש לי, ואני מנגבת את הכיריים בעצבנות
הנכדים רואים תפוז רק פעם בחודש, והיא קונה לחתולים שלה אוכל ביבוא אישי, מתעצבנת כלתי ומאשימה אותי באטימות רגשית… כלתי ניסתה להעמיד אותי בשער הפומבי
¡Isabelita, hija, ¿es que has dejado de pasar la aspiradora por completo? Ya tengo los ojos llorosos de tanta polvareda. Mira, el polvo parece alfombra
¡Isabelita, hija, ¿es que has dejado de pasar la aspiradora por completo? Ya tengo los ojos llorosos de tanta polvareda. Mira, el polvo parece alfombra
תשמע, אני חייב לשתף אותך במה שקרה לי אתמול, זה באמת היה יום הפוך על הפוך. ישבתי לי בסבבה ליד השולחן עבודה, עם הלפטופ וכוס קפה, בדרך לסגור כמה עניינים מהעבודה שנשארו פתוחים.
Querido diario, Jamás se me pasó por la cabeza dejar mi pueblo para irme a la ciudad. Me fascinan las dehesas, el río, los campos de girasoles y los robledales
Ponte el abrigo, fuera hace muchísimo frío. Vas a pillar un catarro. Clara acercó a Berta la bufanda de lana, verde botella, la misma que la chica había
אני צועקת מהחלון: אמא, למה כל כך מוקדם? עוד תתקררי! היא מסתובבת, מנפנפת עם המעדר כסימן שלום: אני דואגת לכם, העצלנים. ולמחרת… כבר אין אמא.