מקרה טלפון מקרי דוד בן-צבי? קול קר ופורמלי בקו. כן, אני דוד בן-צבי. עם מי אני מדבר? זה המנהלת של בית הילדים. בשבוע הבא בתך חוגגת שלוש, ונאלץ להעביר אותה למוסד אחר.
דבורה רבינוביץ’, אישה נמרצת ונחושה שמעל גיל ששים, פנתה יום אחד אל נכדתה: גילי! חיכיתי מספיק, אבל הסבלנות שלי נגמרה. תתני לי סוף סוף לנוח בשקט?
Todavía, algunas noches, me despierto en medio de la oscuridad con la pregunta arañándome el corazón: ¿En qué momento mi padre consiguió quitarnos todo?
שלום, זה אריה בן-עוז? קול בטלפון היה קר ורשמי. כן, אריה בן-עוז מדבר. עם מי יש לי הכבוד? מדובר במנהלת בית הילדים. בעוד שבוע בתך חוגגת שלוש, ואנו נאלץ להעביר
Life Lessons
כשנועה הייתה בת 6, אשתי נפטרה. מאז שום דבר לא היה כמו שהיה. בלוויה שלה הבטחתי ליד קברה שאשמור על הבת שלנו ואאהב אותה בשביל שנינו עד יומי האחרון.
Abrí la puerta con una sensación de vértigo, casi enredada en mi propio pelo, como si todo fuera un truco de espejos. Papá, ¿y qué es este despliegue?
Todavía, algunas noches, me despierto en medio de la oscuridad con la pregunta arañándome el corazón: ¿En qué momento mi padre consiguió quitarnos todo?
ולמה הצנצנת הזו, מתוק שלי? הילד אפילו לא הרים עיניים. “אני חוסך כדי לקנות עוגה לסבא… אף פעם לא הייתה לו עוגה משלו.” הוא אמר זאת בכזו
לא תאמיני איזו סיפור קרה לי אתמול. אני מסדרת את החדר האחות במרפאה במושב, והשמש כבר מתחילה לשקוע. פתאום, דלת חורקת ברעש, כאילו מישהו ממש דחף אותה עם הכתף.
שיחת טלפון מקרית דוד שמעון? הקול מהצד השני של הקו היה קר ורשמי. כן, אני דוד שמעון. עם מי אני מדבר? זה מנהל בית הילדים בירושלים. בעוד שבוע הבת שלכם מגיעה