יומן, יום שני, 22:15 גברת, שוב הבאת את הבן שלך לעבודה? אין לך מעט בושה? זה מפריע לנו, הוא מדבר בקול רם. כבר אמרתי לך פעם שאם תביאי אותו שוב, נפסיק עם השירות שלך!
– גברת, שוב לקחת את הבן שלך איתך לעבודה? את לא מתביישת קצת? זה מפריע לנו. הוא מדבר בקול רם. אמרנו לך כבר שאם תביאי אותו שוב, ניפרד מהשירותים שלך!
העשירה הגיעה לביתו של העובד ללא התראה… ומה שגילתה בדירתו הצנועה בלב השכונה מוטט את ממלכת הזכוכית שבנתה ושינה את מסלולה לעד! ליאת שביט תמיד קיוותה
Life Lessons
לפני כמה ימים אמא שלי יצאה מהבית, כמו כל בוקר. כתבה לי הודעה: “אכלת ארוחת בוקר?” עניתי לה “כן, נדבר אחרי העבודה”
סבתא אלה! קרא מתן. מי הרשה לכם להחזיק זאב במושב? אלה בת-ציון בכתה מרה כשראתה את הגדר ההרוסה. כבר כמה פעמים תיקנה אותה בקרשים, ניסתה להחזיק את העמודים הרקובים
Au ajuns la poartă și i-au spus: סבתא, מצטערים, אבל את צריכה לעזוב את הבית. לאן אלך עכשיו, ילד שלי, בגילי הזה? ריבונו של עולם, מה אעשה כך אמרו לה.
Tenía yo 22 años cuando nos separamos. Recuerdo perfectamente aquel día en Madrid; él me dijo que ya no sentía lo mismo, que necesitaba otras cosas en su vida.
העשירה הגיעה לביתו של העובד שלה ללא התראה… ומה שגילתה בדירתו הצנועה בשכונה פשוטה מוטט את ממלכת הזכוכית שבנתה ושינה את גורלה לנצח! יעל זמיר רגילה
Life Lessons
אתמול אימא שלי יצאה מהבית כמו בכל יום רגיל. בבוקר היא שלחה לי הודעה ושאלה אם אכלתי משהו. עניתי כן, נדבר אחר כך״ והמשכתי לעבוד, כמו תמיד.
Au venit la poartă și i-au spus: Savta, אנחנו מצטערים, אבל את צריכה לעזוב את הבית. לאן אלך עכשיו, ילד שלי? בגילי זה… אלוהים, מה אעשה…