תקשיבי, אני ממש רוצה לשתף אותך בסיפור חיי, אולי תביני אותי יותר טוב. גדלתי במשפחה ענקית באחד מהמושבים בארץ, הייתי השנייה מבין עשרה אחים.
גדלתי במשפחה גדולה במושב בצפון הארץ, השני מבין עשרה אחים. מהילדות נאלצתי לקחת על עצמי המון אחריות לבשל, לכבס, לטפל באחים הקטנים, לעבוד בגינת הירק שלנו
לפני שנים רבות, גדלתי במשפחה גדולה בכפר קטן בארץ ישראל, השנייה מבין עשרה ילדים. עוד מילדות נאלצתי לשאת באחריות רבה: בישול, כביסה, שמירה על אחיי ואחיותיי
ברגע זה כבר יש לי שני בנים. הם מלאי אנרגיה, שובבים ושוברים כל דבר בדרכם, אבל יש בהם המון טוב. לפעמים הם נתקלים אחד בשני, בוכים, ואז מיד מתחבקים כאילו לא קרה כלום.
ברגע זה, כבר יש לי שני בנים. הם מלאי מרץ, שובבים, לפעמים שוברים כל דבר שעומד בדרכם, אבל הם טובי לב. לעיתים הם מתנגשים, בוכים ואז מתחבקים כאילו לא קרה דבר.
לפני שנים רבות, היו לי כבר שני בנים. הם מלאי חיים, עם אנרגיה שממלאת כל חדר, שובבים עד כדי כך שלא היה חפץ שנשאר שלם מסביבם ובכל זאת, מתוקים וטובי לב.
החברה שלי, עינבר, לא חוגגת את ערב השנה האזרחית החדשה כבר חמש שנים. היא לא קונה עץ אשוח, לא מקשטת את הדירה שלה ולא תולה שרשראות נורות צבעוניות.
Life Lessons
בת אחת לשתיים אהבה בין תמר ונתנאל נדלקה כמו גפרור בשבת מיידית, בלי שום הכנה מראש. חודש של דייטים, פתאום באמצע כוס קפה באלנבי הוא אומר: תמר, בואי תהיה אשתי.
חברתי הטובה עינב כבר חמש שנים לא חוגגת את ערב ראש השנה. היא לא קונה עץ אשוח, לא מקשטת את הדירה שלה, ולא תולה שרשראות אורות צבעוניות. עינב אפילו לא טורחת
תקשיבי, חברה שלי נועה לא חוגגת את ערב השנה החדשה כבר חמש שנים. היא לא קונה עץ אשוח, לא מקשטת את הדירה שלה וגם לא תולה שרשראות אורות צבעוניות.