Life Lessons
Life Lessons
נו, התעודת נישואין בכל זאת מחזיקה יותר מחיים משותפים? צחקו הגברים על נעה. אני לא אלך למפגש שלושים שנה לסיום התואר.אחר כך אהיה שבורה.שיילכו מי שמגיעים כל
לאה ישבה דקות ארוכות על הרצפה, לא מסוגלת להזיז אפילו אצבע. הידיים שלה רעדו כמעט כמו שרועד כדור במגרש של מכבי תל אביב, ונראה היה שהיא תתפרק לפני שתצליח
Life Lessons
נו, בסוף תעודת נישואין באמת יותר חזקה מסתם לגור ביחד? ככה צחקו עלי בעבודה הגברים, וגם עליי, נעמה.“אני לא אלך למפגש שלושים שנה לסיום הטכניון,”
הייתי בן עשר כשהאבא שלי בפעם הראשונה לא קרא לי לארוחת בוקר, אלא פשוט הוציא אותי בשקט אל החצר. באותו בוקר, אדי הקרח על החלון הזכירו דוגמאות נייר גזירה
Cuando regresé a casa, la puerta estaba entreabierta. Lo primero que pensé fue: Alguien ha entrado en la casa. Quizá esperaban encontrar algo de dinero
הייתי בן עשר כאשר אבא שלי לראשונה לא קרא לי לארוחת הבוקר, אלא הוביל אותי בדממה אל מחוץ לבית. באותו בוקר, אדים על החלון נראו כמו כתב סתרים עתיק, והאוויר
Life Lessons
¡Fuera de aquí, de pueblo!En mi aniversario en un restaurante de lujo no hay sitio para semejantes piojosos soltó mi suegra al echar a mis padres por la
Life Lessons
יומן חיים 30 שנה אחרי הלימודיםאז מה, תעודת נישואין באמת יותר חזקה מהחיים בזוגיות בלי נישואין? היו צוחקים עלי בעבודה אז, כשהתחילו לשמוע עליי ועל טל, אבא של הילד שלי.
הייתי בן עשר כשאבא לראשונה לא קרא לי לארוחת בוקר, אלא פשוט הוציא אותי לחצר בשתיקה. באותו בוקר, הכפור על השמשות נראה כמו עבודת חיתוך נייר, והאוויר צרב את הריאות.
Hoy, algo curioso sucedió y me siento obligado a dejar constancia en mi diario. Y es que nunca pensé que aquel día trivial en Madrid acabaría de esta forma.