Life Lessons
כשעוד הייתי סטודנטית, הכרתי בחור בשם תומר שגדל במשפחה פשוטה וללא מקור הכנסה קבוע. באותן שנים, ירון, בחור מהאוניברסיטה שמגיע ממשפחה עשירה, התחיל להתעניין בי.
יומן אישי, יום חמישי הבוקר קמתי מוקדם מאוד, התרגשות גדולה בלבהיום יום ההולדת של חברתי היקרה והאהובה, גניבה, שעבדה איתי כתף אל כתף בבית הספר כבר ארבעים שנה.
Diario, 17 de marzo Hoy he vivido uno de esos días que, por mucho que pasen los años, sabes que no borrarás jamás de la memoria. Nunca pensé que escribiría
תשמעי מה קרה בבוקר! מרים, שמלמדת מתמטיקה כבר ארבעים שנה באותה חטיבת ביניים בירושלים עם החברה הכי טובה שלה, יעל, קמה מוקדם, התארגנה לאירוע יום הולדת של יעל.
הבוקר התחיל עם ילדה חדשה בגן שלנו ילדה בשם אולה. היא הייתה בגילנו אך נראתה שונה שמלתה הישנה הייתה מלאה בטלאים, שיערה הג’ינג’
רבקה, מורה למתמטיקה, התרגשה לקראת יום הולדתה של חברתה היקרה והעמיתה שהלכה איתה בדבקות אל שער בית הספר במשך ארבעים שנה. מוקדם בבוקר, התארגנה רבקה בקפידה
אמי, היום כבר בת שבעים ושלוש, ותמיד הייתה אישה מאוד מודרנית, גם בגילה המכובד, ולא פחות מזה פעילה וחיונית. ארבעים שנה חיה בנישואים מאושרים עם אבינו.
דבורה התעוררה בארבע וחצי לפנות בוקר. “אנחנו חייבים לארוז ולצאת מפה לפני שיתחיל כל הבלגן”, אמרה לעצמה. היא מעולם לא הרגישה בושה כזו בחייה. איך זה קרה בכלל?
Recuerdo todavía aquella tarde lejana en Madrid, cuando subí al autobús en la parada de la calle Alcalá, tal como debía hacerlo. Tan solo quedaba un asiento
אמא שלי כיום בת 73. היא אישה מאוד מודרנית, אפילו בגילה המכובד, וגם פעילה מאוד. במשך ארבעים שנה חיה בנישואים מאושרים עם אבא שלנו. אין ספק שהיינו בני מזל