Life Lessons
אנחנו לא זבל, בני יומני משפחתי “אבא, אמרתי לך כבר לא. אתה לא שומע? צריך לזרוק את הגרוטאות האלה לפח, לא להכניס אותן הביתה!” הקול של בני חתך לי באוזניים.
לאחרונה, המשפחה שלנו עברה תקופה קשה מאוד ואיבדנו את ההכנסה הקבועה שלנו. אני רוצה לשתף אתכם במה שקרה. אני גמלאי, והקצבה שאני מקבל מהביטוח הלאומי כמעט לא
אנחנו לא זבל, בן שלי. אבא, אמרתי לא. אתה לא שומע? את הזקנה הזאת צריך לזרוק לפח, לא לגרור הביתה! הקול של הבן חתך באוויר, חד ונוקב. חנה ישבה במטבח, כף המרק
אנחנו לא פסולת, בני. (סיפור) יום רביע אחד, רות עמד במטבח, מערבב קדרה של מרק ירקות, כשלפתע קולו החד של אביתר, בנו, פילח את הדירה: אבא, אמרתי לך כבר די! אתה לא שומע?
Она נכנסה בלי לצלצל, מחזיקה בידיה משהו שזז. נועה נכנסה בלי לצלצל. היא אף פעם לא נכנסה בלי לצלצל, וכבר זה הספיק כדי שאילנה תצא מהמטבח עם מגבת ביד.
Los parientes de mi marido me resultan extraños, como figuras desdibujadas en un sueño de verano que no termina nunca. Podría presumir ante quien quiera
Life Lessons
«תתקן והמשאית שלך», מנהל הבוסריה צחק על ינאי המנקה. תוך דקה אף אחד כבר לא צחק. זהו, הגענו לסוף. נהג המשאית קפץ מהקבינה וריסק את הבדל סיגריה בסוליה.
“זה לא הילד שלי, זה נראה בדיוק כמו החבר שלך, אבל ממש לא כמו שלי!” צעק דוד. “עשינו כבר בדיקת DNA, זה אמור להספיק!”
היא נכנסה בלי לדפוק, מחזיקה בידה משהו שזז בפנים. נועה נכנסה בלי לדפוק. היא אף פעם לא עשתה את זה קודם, וזה לבדו גרם לרחל להפסיק לחתוך סלט במטבח ולבוא אל
היא נכנסה מבלי לדפוק בדלת, מחזיקה משהו שמזיז את עצמו בידיים. יערה נכנסת מבלי לדפוק. היא אף פעם לא עשתה את זה קודם, וזה לבדו מוציא את דבורה גל לשטוף ידיים