Life Lessons
Life Lessons
Recuerdo aquel día, hace muchos años, cuando entré en el ascensor de nuestra finca en Madrid. Dentro ya esperaba una mujer, sosteniendo las llaves de mi piso.
Life Lessons
כשסבא שלי נכנס אחרי הלידה שלי, המילים הראשונות שלו היו: “אורלי, האם מאתיים חמישים אלף שקלים שהעברתי לך כל חודש לא הספיקו?” הלב שלי צנח.
איזה יופי, אלוהים! אילנה רות, את פשוט קוסמת! הצבעים של הצבעונים כמעט מסנוורים את העיניים. תמר ידעה היטב מה עלה לי אילנה רות להשיג את כל היופי הזה.
Семית המשפחה “לא! אל תנסי לשכנע אותי, אמא! אני בכל מקרה הולכת לעשות את זה!” “נועה’לה, למה? תסבירי לי, למה זה כל כך חשוב לך?”
Семחַת דּוֹרוֹת – לא, אמא! אפילו אל תנסי לשכנע אותי! אני עושה את זה בכל מקרה! – יעלי, למה?! תסבירי לי, למה את צריכה את זה? –
יומן אישי “היהלום המשפחתי” לא! אל תשכנעי אותי, אמא! אני אעשה את זה בכל מקרה! – נועה’לה, למה?! באמת, תסבירי לי, למה את צריכה את זה? –
אוי, כמה קשה אתה, ולדימיר איוואנוביץ’! לא סתם קוראים לך “הזאב הבודד”. אי אפשר לקבל ממך חיוך אפילו במתנה. ככה רק מביטים בך ומיד מתכווץ
סיון 12, 5784 כמה החיים לפעמים נראים זרים וקשים. כולם סביבי לוחשים הו, כמה אתה קשוח, דב ברקוביץ’! לא סתם קוראים לך ברק! אף אחד לא מצליח להוציא ממני חיוך.
אתה ממש קשוח, אורי בן-ציון! לא סתם קוראים לך “זאב-בודד”. אי אפשר להוציא ממך אפילו חיוך. אתה מסתובב פה במושב רק תסתכל עליך ומייד נזכרים שרצוי לא להתקרב.
– ואל תשכחי את הבננות לסבתא ניצה! אל תשכחי! רק קטנות, שהיא אוהבת! פעם קניתי לא ברור מה! מרים! איך אפשר ככה? באמת קשה לעשות מה שמבקשים ממך?