Life Lessons
Mira, te lo cuento como si estuviéramos tomando un café: nuestros nietos son adorables, de verdad, los queremos un montón, pero ya no tenemos fuerzas para
נו, עדי, אתה מתקרב כבר? – כן, תמר, אני עוד רגע בבית. – יופי, תבוא מהר, יש משהו שצריך לדבר עליו. – קרה משהו? עדי נשמע מודאג. –
יום חמישי, תל אביב – שי, מתי אתה חוזר כבר? – עוד מעט, עדי, כבר כמעט סיימתי במשרד. – טוב, תזדרז, אני צריכה לדבר איתך על משהו דחוף. –
דָּרְכָה עַל הַגּוֹרָל שֶׁלִּי עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ בני, אם אתה לא מפסיק להסתובב עם העבריינית הזו, תדע שאין לך יותר אמא! תמרה הזו גדולה ממך בשתים עשרה שנה!
דורסה על גורלי רגל קלה – בני, אם אתה לא עוזב את האישה החצופה הזו, תדע שאין לך אמא! זאת נעה הזאת, גדולה ממך בחמש עשרה שנה! שוב ושוב הטיפה לי אמא שלי. –
Diario de Verónica Sánchez Madrid, abril Luz, ya no puedo más Susana se desplomó en la silla, ocultando la cara entre las manos. No tienes ni idea de lo
יומן אישי, תל אביב, 1991 בן שלי, אם אתה לא תפסיק עם השובבה הזו, תדע לך שאין לך אמא! כמה פעמים כבר שמעתי את זה מאמא שלי. הדס הזו היא גדולה ממך לפחות בחמש עשרה שנה!
Когда маленького Итайя Бен-Шимона выписывали из роддома в Ашкелоне, акушерка сказала его матери: «Какой крепыш! Настоящий герой вырастет».
Когда Яна Барак вышла из хадла, акушерка сказала её маме: Большая какая! Гибורת будет. Мама на это не ответила. Уже тогда смотрела на завернутую дочку
Cuando Lucía supo que estaba embarazada, su familia se quedó en shock. No les convencía la idea de que saliera con alguien que, según ellos, no iba a permanecer









