שיעורים לחיים

ילדה שלי, תני לי רבע כיכר, מחר אחזיר לך את הכסף. הראש שלי מסתחרר מרעב… איך כך? ענתה לי המוכרת זו מאפייה, לא אוכל לקבל בקבוקים. את יודעת לקרוא?

חתלתולה קפואה עם פנים עקומות הגיחה משום מקום מחוץ למכולת בשכונת מגורים ירושלמית, כמו יצור שנולדה משבריר של חלום או נשמטה ממחשבתו של מישהו.

בשנת תשע”ח (2018), עמיחי בן-עמי, גבר בן 34 מהעיר עפולה, חלם לצאת מהעוני על ידי גידול חזירים. הוא שכר חלקת הר נטושה בסמוך ליישוב קציר, במטרה להקים שם דיר קטן.

תסלחו לנו, פתח אחד השוטרים. אבל הגברת כאן טוענת שהחתול שלכם קפץ למרפסת שלה, תקף אותה ואז גנב לה את החתלתול יש בניינים כאלה, שאנחנו קוראים להם “

הגבר עזב אותי עם שישה ילדים וחזר רק אחרי חמש־עשרה שנה. אבל בבוקר ההוא עוד לא ידעתי שזה לתמיד… בחיים לא חשבתי שהוא מסוגל לכזה דבר. אני זוכר כל פרט מהיום ההוא.

יומן, השמש צנחה ישירות מעל תל אביב, מסנוורת וקשוחה, לא משאירה אף פינה מוצלת. החזיתות הבהירות החזירו את האור בלוחות לבנים כמעט, חלונות המגדלים השליכו הבזקי

תקשיב, זה סיפור שאני חייב לספר לך. באמת, לא המצאתי כלום. אמא שלי נעלמה כשהייתי ילד והשאירה אותי עם אבא, ואז, עשרים ושתיים שנה אחר כך, היא הופיעה פתאום

אימצנו ילד קטן, ילד שמסרו אותו בחזרה שלוש משפחות כבר, כי אמרו שהוא “מאתגר מדי”. הרבה אמרו שאנחנו טועים. אבל אחרי שנים, כשהפסדנו הכל, הוא היה היחיד שנשאר.

הכלה העליבה את אמו של החתן בחתונה… והתחרטה על כך מיד! חתונתם של יונתן ועופרי הייתה אמורה להיות היום המאושר בחייהם. אולם יוקרתי בתל אביב, אורחים מכובדים

Эти строки отпечатались в памяти, словно отголосок, в самом сердце светлого коридора моего дома в Саванна-Арбель, и даже звуки тишины вдруг нахлынули волной в этот день.