Life Lessons
Todavía, algunas noches, me despierto en medio de la oscuridad con la pregunta arañándome el corazón: ¿En qué momento mi padre consiguió quitarnos todo?
ולמה הצנצנת הזו, מתוק שלי? הילד אפילו לא הרים עיניים. “אני חוסך כדי לקנות עוגה לסבא… אף פעם לא הייתה לו עוגה משלו.” הוא אמר זאת בכזו
לא תאמיני איזו סיפור קרה לי אתמול. אני מסדרת את החדר האחות במרפאה במושב, והשמש כבר מתחילה לשקוע. פתאום, דלת חורקת ברעש, כאילו מישהו ממש דחף אותה עם הכתף.
שיחת טלפון מקרית דוד שמעון? הקול מהצד השני של הקו היה קר ורשמי. כן, אני דוד שמעון. עם מי אני מדבר? זה מנהל בית הילדים בירושלים. בעוד שבוע הבת שלכם מגיעה
אהבה אתמול בערב, אני מנקה את חדר האחיות במרפאה של המושב, ופתאום הדלת חורקת כמו שמישהו ממש דוחף אותה עם הכתף. אני מסתובבת, ופתאום לא להאמין!
Life Lessons
כשנועה הייתה בת שש, אשתי נפטרה. מאז, שום דבר כבר לא היה אותו דבר. בהלוויה שלה הבטחתי לה שאשמור על נועה, הבת שלנו, ואוהב אותה בשביל שנינו עד אחרון ימיי.
Life Lessons
כשהייתה עדי בת שש, אשתי נפטרה. מאותו רגע, כל עולמי השתנה. בהלוויה נשבעתי בפניה שאדאג לבתנו ואוהב אותה פעמיים גם בשבילי וגם בשבילה עד יומי האחרון.
אהבה ערב אחד, אני מסדרת את חדר האחיות בקיבוץ, כשפתאום אני שומעת דלת חורקת, ממש כבד, כאילו מישהו דחף עם הכתף. אני מסתובבת הלב נופל לי! עומד יעקב, המכונאי
הייתי בן 19 כשעזבתי את הבית. זו לא הייתה פרידה נעימה, להפך היה ריב קשה. אמרתי לאמא שלי שאני רוצה ללמוד מנהל, כי לא רציתי לבלות את חיי בכיבוס וניקוי בגדים
Abrí la puerta con una sensación de vértigo, casi enredada en mi propio pelo, como si todo fuera un truco de espejos. Papá, ¿y qué es este despliegue?