Life Lessons
Teresa, de cabellos rubios como la arena de la playa de La Concha, y Alejandro, moreno y de mirada chisporroteante, se habían casado en la iglesia de San
Querido cuaderno, Hoy he vuelto a sentir el peso de una confesión que nunca debió salir de los labios. Todo comenzó cuando Luis, mi amigo de la infancia
Kostik, sentado en su silla de ruedas, miraba a través de los cristales polvorientos hacia la calle.
Constantino García estaba reclinado en su silla de ruedas, mirando a través del polvo de los cristales la calle. La suerte no le sonreía: la ventana de
Cuando la puerta se cerró tras Carmen Álvarez, en la oficina quedaron solo tres: Elena, su pequeña hija, y el alto señor con el traje de tres piezas que
Durante quince años, cada tarde a las seis en punto, colocaba un plato humeante sobre la misma banca verde del Parque del Retiro en Madrid.
ההתאהבתי בשכן שלנו. בני לא רצה לדעת עליי ״מה את עושה, אמא? השתגעת?״ קרא לי בני, ופניו אדממו כמו סלק. ״את עם השכן? עם הזקן המשוגע מהצד השני של הגדר?
בשעה שבע ורבע בבוקר שמעתי רחש של תיבה נסגרת. עייפה קמתי מהמיטה, בטענה שהבעל, יותי כהן, מתארגן לנסיעה עסקים. במקום זאת מצאתי אותו במעון, מעיל כבד וצלחת
במשך שנות נישואינו הוא אומר לי שהתאהב.לא בי והוא אינו מתכוון להסתיר זאת. מכינה לו תה, כי כשזה מתחיל להדליף, האדם מרפּא אותו ברתיחה. הוא עומד מתרומם על
אולי נצא לסוף שבוע למשהו? אפילו לסרט? שאלה דִקְלָה, מתיישבת לצידו של דָוִד על הספה. בימים האחרונים הם כמעט לא מצאו זמן יחד, והיא חשה שהקשר שהיה ביניהם
יום חמישי, 14 במרץ היום נזכרתי במאבק המשפחתי שהשיג לי תמר, בת ה15 שלי, והחלטתי לתעד את הזיכרון כדי לא לשכוח מה למדתי. היי, תמר, אם אין לך מה לעשות עם הכסף