Life Lessons
היום נזכרתי במפגש המיוחד שהיו לו עם המשפחה על גדת נחל הירקון, והכתיבה למזכירות הפכה לי כמסע פנימי. אחרי שהודמתי בגיל 67, החלטתי שמרבית שעות הפנאי שלי יהיו
¡¿Qué te pasa, mamá?! ¡¿Estás loca?! me gritó mi hijo, con la cara roja como un tomate. ¿Tú con el vecino? ¿Con ese señor raro del otro lado del jardín?
A las 7:15 de la mañana escuché el crujido del candado del baúl. Con el sueño todavía pegado a los ojos, salí de la habitación pensando que mi marido
Madrid, 12 de noviembre de 2025 Después de tantos años juntos, me confesó que se había enamorado. No de mí, y no pretende ocultarlo. Preparé un té, porque
¿Nos vamos a algún sitio el fin de semana? ¿Quizá al cine? preguntó Almudena, acomodándose al lado de Pedro en el sofá. Últimamente apenas se cruzaban
Querido diario, ¡Anda, Begoña, si no sabes dónde gastar el dinero, mejor dáselo a tu hermano! exclamó mi madre, con la voz tan aguda que casi se me rompía el oído.
¿Cuándo llegará papá? ¡Ya me estás cansando! ¡Papá! ¡Papá! seguía gritando el pequeño. La voz del niño le picaba los nervios a la madre, cada sílaba retumbaba
החמות, גליה בר-אילן, מנסה להכתיב לי מה קורה במטבח, ואני מסמנת לה את הדלת. נעמה, מי חותך את הבצל כך? זה לא למרק, זה למזון החזירים, בטוח! החתיכות גדולות
מזל טוב, יעל כהן! עכשיו את מכהנת כסמנכ”לית אזורית. הכיסא עדיין חם מהמנהל הקודם, ואת כבר מתיישבת בו כאילו נולדת שם. באמת, יעל, אני שמחה שזו את שנבחרה
חנה כהן נעמדה במרכז המטבח, אוחזת בחבילה של חמאה כאילו הייתה צפרדע ארוכת רעיל. אורית לוי, זה עתה חזרה מהשירותים במשרד וחשקה בכוס תה חמה ובשקט, נשמה עמוק