Life Lessons
La niebla se disipó Últimamente, la serafina ha estado pensando mucho en su vida. Le resulta monótona; día tras día se repite lo mismo. Aun teniendo familia
שמע, זה ממש מביך להודות, חייך דוד במבוכה וקישק את שולחן הקפה, אבל שכחתי את הארנק בבית, כל הכרטיסים שם.האם תוכלי לשלם? זה באמת קשה לי אלונה עצרה את הנשימה
מה עכשיו יקרה? שאלה תמר בחשש, לעצמה יותר מאשר לחברתה. ומה? אטפל בחתונות עבורך, חכי, ענה בחוסר התלהבות יוסי. תמר חזרה מיום ההיכרות (שעתיד לשנות את חייה) שמחה ומסתורית.
הסיפור שלי מתחיל בבית קיבוץ רמת מנחם, שבו גרנו כל המשפחה עם האדמה, החמורים והציפורים. בת הגדולה, סוניה, הייתה אישה קפדנית וקשה להפליא; היא נישאה לאף אחד
היום, 12במרץ2025 יום נוסף בעיתוי של הרגעים, כשסגרתי את העיניים על החלון של המטוס, חוץ למבט של האוויר, וצעתי בקול חזק: אדיכה! תמיד אוהבת אותך!
היום, אחרי שנים של שתיקה, כתתי לי במחשבותיי. ממחרת ילדותי, אמא מרי גדלה אותי לבד. מאז שהייתי ילדה קטנה, הרגשתי שאין לי אהבה של אמא, כאילו כל חום הלב נעלם ברוח.
¿Tal vez ya ha llegado el momento de que conozca a tu hijo? dejé la taza de café sobre la mesa y miré a Almudena. Ella quedó paralizada, como si mis palabras
לא מאמינה. כמו לפני עשרים שנה, אני ומך מתהלים ברקוד של ואלס מסתובבים בחלום. אתה זוכר את המפגש האחרון שלנו? היה תערוכת סיום שנה בחולון, כולם ריקדו ואלמנטים
מצטערת, אמא, לא יכולתי להותיר אותם שם, אמר לי יוסי, בן שש-עשרה, כשהוא נכנס הביתה עם שני תינוקות זהים בידיו. כשפתאום נפתח דלת הכניסה ויוסי נכנס עם שני תינוקות
Sabes, Bego, últimamente tengo muy pocos clientes dije, limpiándome la nariz con el dorso de la mano mientras me recostaba en el respaldo del sillón del