Life Lessons
No lo planeamos, simplemente ocurrió dijo Santiago, sorprendido. ¿Te imaginas? En nuestro departamento ha llegado una nueva compañera. ¡Begoña!
¡Begoña, basta ya! le suplicaba el marido, no puedo vivir en el mismo piso que tú. ¿Quién te impide salir a la calle? ¿Te tengo encerrada?
תפסיקי כבר, אביטל! דרשתי, אי אפשר לשבת באותו דירה כשאת כזאת! את בעצמך גרמת לעצמך את כל הבעיות. מי מונע ממך לצאת לחוץ? האם אני באמת סוגר את הדלת עליך?
Almudena, basta ya le suplicó su marido. ¡No se puede vivir bajo el mismo techo contigo así! ¿Quién te impide salir a la calle? ¿Acaso te tengo encerrada?
Mi paciencia ha llegado a su límite: Por qué la hija de mi esposa nunca volverá a pisar nuestra casa
14 de julio de 2023 Hoy mi paciencia ha tocado fondo. No sé cuánto más podré soportar la presencia de la hijastra de Ana en nuestro hogar.
¿Una vivienda para dos? ¡Ni pensarlo! Voy a ceder el piso a Lucía y a mudarme contigo. Ya vives sola, dije sin preguntar. ¿Qué voz de hombre escucho allí?
Begoña, piénsalo otra vez! le decía su madre, Lidia, con la voz cargada de preocupación. Él es mucho mayor, casi el doble de tu edad. ¿Qué te promete?
הסובלנות שלי הגיע לשיאה; מדוע בתה של אשתי איננה מורשית יותר להיכנס לביתנו אני, יובל, גבר שבמשך שנתיים מתישות ניסה לבסס אפילו רמז של קשר עם בתה של אשתי
דירה לשניים? בלי אותי! “אגב, אני רוצה להעביר את הדירה לליאורה וללזוז אלייך. כי את גרה לבד, נכון?” אמרה נצנה, בלי לשאול אף שאלה. “
היי, רוצה לשתף אותך במשהו שמזיז אותי ממש. בערב קריר בתל אביב, לירא, בקול רועד, לחשה: «אני רוצה גירושין», והפנתה את מבטה משותק מהאחד של תומר.