Life Lessons
נראה לי שהאהבה כבר לא פה את הבחורה הכי יפה בחוג הזה, אמר אז, מושיט לה זר חרציות מהשוק ליד רכבת הקלה. טליה צחקה, קיבלה את הפרחים. החרציות הריחו כמו יולי
תקשיבי, חייבת לשתף אותך בסיפור שקרה לי לא מזמן, ככה בקטע פתוח ומצחיק-עצוב כזה. לפני שבוע ביקרתי עם הבן שלי אצל חמותי בדירה שלה ברמת גן. בדיוק באותו יום
לב של הורים סיפור תודה על כל התמיכה, על הלייקים, על הדאגה והתגובות החמות לסיפורים, על העוקבים, ותודה ענקית על התרומות שלכם, ממני ומחמשת החתולים שלי.
5 ביוני כבר עשר שנים שאני נשואה. אני ובעלי חיים בדירת שני חדרים קטנה בתל אביב. אנחנו משלמים משכנתא, ובינתיים עוד לא מצאנו את האומץ להביא ילדים אנחנו רוצים
בוקר טוב, את חייבת לשמוע איך כל הבקרים של רבקה שטרן נראים אותו דבר. מים בקומקום, שתי כפיות תה בתוך הקומקום הישן אותו אחד שאיתו היא עברה דירה כשהילדים עוד
Cuando de verdad amas, pierdes la cabeza Dolores, ¿y si volvemos a vivir al pueblo? No me adapto a la vida citadina, llevamos tres años aquí y me siento extraña.
17 de noviembre Hoy volvió a ser una de esas jornadas que me dejan sin aliento. María estaba con el cucharón en la mano, a punto de servir la sopa, pero
חוקי הקיץ כשקטר הרכבת הקלה עצר בתחנת המושבה הקטנה, תרצה כהן כבר עמדה בקצה הרציף, מחבקת אל חזהה תיק בד ישן. בתיק התגלגלו תפוחים, צנצנת ריבת רימונים וקופסת
Doña Mercedes, la suegra, me tachó de mala ama de casa y, a partir de ese instante, dejé de atenderla. Begoña, niña, ¿quién corta los pepinos para la ensalada
Es la hora de uno mismo El despertador de María suena a las seis y media, aunque podría levantarse más tarde. Lo programa no por necesidad, sino por temor