כשהפרשים התקרבו, הכלבה הרימה את ראשה והביטה בהם בעיניים מלאות כאב כזה, שלבה של הנערה דילג על פעימה ועיניה התמלאו דמעות…
נועה שמה רסן על ראש הסוסה והוציאה אותה מהדיר. לאחר שקישרה את חבל הקשירה בפתח האורווה, הנערה התפעלה מהסוסה.
שחורת פרווה, עם גרביים לבנים על כל ארבע רגליה העדינות, “כרמל” הייתה חלומם של רוכבים רבים.
נועה לקחה מברשת והחלה לצחצח את הסוסה, תוך שהיא משבחת אותה בלי סוף. כרמל רעדה, העבירה משקל מרגל לרגל, הרימה ראשה והקשיבה.
נועה ליטפה אותה בצוואר בעדינות, לא הבינה מה קורה לה:
– מה קרה, כרמלי? מה מפריע לך?
– מדברת לסוסה? – שאל האורווה שבא, יואב.
– דוד יואב, היום היא מתנהגת מוזר – נועה המשיכה ללטף את הצוואר המבריק. – הביאו אותה לפני חודש ומאז היא אף פעם לא התנהגה כך…
– משהו מטריד אותה – ציין האיש המבוגר, מביט בסוסה בעין מנוסה. – יפיפייה אמיתית!
– וגם האופי שלה נפלא – אישרה נועה. – היא מאולפת מצוין, עדיין לא מבינה איך הבעלים הקודמים יכלו להיפרד מסוסה כזו.
– אז יש פגם נסתר – אמר יואב מהורהר.
– אין בה שום פגם! – מיד הגנה נועה על אהובתה.
כרמל ניערה את ראשה, כאילו מאשרת את דברי בעליה.
– תראה, היא נעלבה – חייך יואב והמשיך לדרכו.
נועה אוכפפה את כרמל והוציאה אותה מהאורווה. הסוסה הקשיבה בזהירות לקולות הסביבה, הביטה בדאגה לעבר הדרך שמאחוריה נראה היער.
– לשם בדיוק נלך היום – אמרה נועה, מבחינה לאן הסוסה מביטה. – במגרש האימונים את מתנהגת יפה, הגיע הזמן להכיר לך את הטבע שלנו.
נועה קפצה בזריזות לאוכף, אספה את המושכות והפנתה את הסוסה לעבר היער…
באותו בוקר יוני עוד לא היה חם מדי, והיה נעים לרכוב בקרירות. כרמל צייתה והלכה לאן שנועה כיוונה אותה. מדי פעם עצרה והקשיבה בקשב רב לקולות היער.
נועה העלתה את הסוסה לטרוט ופנתה בשביל שבו תמיד אהבה לרכוב על “גלעד”.
היא נזכרה איך לפני חודשיים סוסה אובחן במחלה חשוכת מרפא, והיא נאלצה להיפרד מחברה הנאמן. שלחו אותו לחווה בכפר, שם האוויר נקי יותר והתקפי השיעול פחתו.
לתחרויות היא הייתה זקוקה לסוס, והן עם המאמנת החלו לחפש. החיפוש הסתיים ביום שנועה ראתה את כרמל באחד המועדונים בתל אביב, ולאחר שרכבה עליה הבינה שזו הבחירה המתאימה.
הסוסה הייתה מאולפת היטב ובעלת מזג טוב. מועדון הרכיבה הקצה כספים, וכרמל החליפה בית.
עכשיו, כשהיא נזכרת ברגע הרכישה, עלה בזכרונה כמה מוזרה התנהגה הבעלים הקודמת. היא מיהרה לסגור את העסקה, כאילו רצתה להיפטר מכרמ�ל מהר ככל האפשר.
מה קרה? למה בעלים מכרה סוסה כל כך נפלאה?
כרמל עצרה בפתאומיות. נועה כמעט נפלה מהאוכף, שקעה כל כך במחשבותיה. הסוסה קפאה במקום, וכמה שניסתה לדרבן אותה, היא לא זזה.
– למה את לא רוצה להמשיך?
כרמל נחרה בשקט, עמדה במקום. היא סובבה מעט את ראשה והביטה ימינה.
נועה הביטה גם היא ולא ראתה דבר מלבד דשא ועצים. מה משך את תשומת לב הסוסה?
– רוצה ללכת לשם? – נועה הרפתה את המושכות, נתנה לכרמל חופש בחירה. – שיהיה כמו שאת רוצה…
כרמל סטתה מהשביל והלכה בצעד לעבר הכיוון שממנו נשמע ציוץ חלש, שגם נועה שמעה עד מהרה.
הסוסה עצרה ליד עץ אלה. על הדשא עמדה קופסה, כבדה עליה בענפים עבים. מהקופסה נשמע ציוץ.
נועה קפצה בחופזה מסוסה. הסירה את הענפים, פתחה את הקופסה. בפנים היו שלושה גורי חתולים, בקושי פקחו עיניים. הם בכו ברחמים, קוראים לאמא שלהם שנגזלה מהם באכזריות כזו.
נועה הרגישה גל של זעם עולה בתוכה:
– איך אפשר להיות כל כך אכזרי?! – היא הרימה את הקופסה וניגשה לסוסה. – כרמלי, מהר הביתה!
*****
– לא יאומן! – קראה רותי, המאמנת של נועה.
– כרמל הובילה אותי ישר לקופסה – סיכמה נועה את סיפורה.
היא מיהרה להביא את הגורים לאורווה לרופא המקומי. הקטנים היו בריאים, וכבר לשניים נמצאו בעלים לעתיד. את השלישי החליטה נועה לקחת בעצמה.
גור שחור עם כפות לבנות הקסים אותה בדמיונו לכרמל. כשיגדלו, יתפזרו לבתיהם.
– כרמל היא סוסה אצילה! – אמרה רותי בהתפעלות. – אנשים עוברים ליד, אבל סוסה לא.
בינתיים נועה וכרמל התמסרו לגמרי להכנות לתחרויות הקרובות. המועדון ציפה לתוצאות גבוהות מהצמד.
ההכנות לקחו זמן רב, והצמד תמיד התאמן במגרש. ביולי הם הופיעו בהצלחה בתחרות המקומית, וזכו במקום שני בפרס הביניים.
באוגוסט התקיימה תחרות מחוזית בעיר שכנה, משם חזרו עם ניצחון. לפניהם חיכתה תחרות בתל אביב, והחלו בהכנות קפדניות.
– נועה, אני מחכה לך במגרש בעוד ארבעים דקות – אמרה רותי, מציצה לאורווה.
כרמל עמדה במעבר האורווה ופסעה בעצבנות מרגל לרגל. הסוסה רעדה בכל גופה, והצהלות הרמות שלה נשמעו למרחוק.
– שקט! שקט! – נועה ניסתה להרגיע אותה.
– מה קורה לה? – שאלה רותי בדאגה, מעולם לא ראתה את כרמל במצב כזה.
– ככה בדיוק היא התנהגה ביום שמצאנו את הגורים ביער – ענתה נועה.
– צאי איתה מחוץ למועדון, אולי קרה משהו – רותי הסתכלה מסביב. – קחי איתך את יואב.
כעבור עשרים דקות יצאו שני רוכבים מתחומי המועדון. נועה נתנה לכרמל להיות הנווטת במסע הזה.
הם חלפו על פני שורת בתים בפאתי העיר, יצאו לכביש והתקדמו ליער.
לפתע כרמל הסתובבה בחדות ודהרה לאורך הכביש. מכוניות חלפו במהירות, מישהו צופר מחשש שהרוכבים יצאו לכביש.
– איזה שטויות, ללכת אחרי הסוסה! – רטן יואב, לא מבין מה או את מי הם מחפשים.
– עדיף לבדוק מה מטריד את כרמלי מאשר להתחרט אחר כך… – נועה לא סיימה.
בצד הדרך שכבה רועה גרמנייה שנפגעה ממכונית. כשהפרשים התקרבו, הכלבה הרימה את ראשה והביטה בהם בעיניים מלאות כאב כזה, שלבה של הנערה דילג על פעימה ועיניה התמלאו דמעות.
הם מצאו את סיבת הדאגה של כרמל…
נועה קפצה מכרמל, ממשיכה לשבח אותה. הם זה עתה הופיעו בתחרות מחוזית בקא”ר של פרס ביניים, והנערה הייתה מרוצה מהתוצאה.
– הופעה נפלאה! – רצה אליהן רותי.
– כרמל מרגישה את המוזיקה בצורה מושלמת! – ענתה נועה בהתלהבות, מכניסה את הארכופים. – זו הסוסה הכי נפלאה ביקום!
– זו סוסה עם פגם גדול! – נשמע מאחורי הנערה קול חד של אישה.
נועה הסתובבה. על סוסה אדמונית ישבה אישה במקטורן, מתכוננת להופעה. הפנים נראו לה מוכרות במעורפל…
– למה את אומרת כך? – ענתה נועה בטון לא ידידותי. – את לא מכירה את כרמל בכלל! זו סוסה אצילה…
– עם פגם! – קטעה האישה את נועה. – אני מכירה היטב את הסוסה הזו!
– הבעלים הקודמת… – לחשה רותי, מזהה את בעלת כרמל לשעבר.
– איך את יכולה לדבר כך עליה?! – נועה לא הסכימה עם דעת האישה.
– במשך שנת הבעלות על הסוסה הזו, היא הביאה אליי כמה כלבים וחתולים חסרי בית – ירקה האישה את המילים. – שני הבעלים הקודמים ויתרו עליה בדיוק מסיבה זו, כפי שהתברר…
– אתם פשוט לא הצלחתם להבין ולהכיר בכמה אצילה הסוסה הזו! – התנגדה רותי. – זה לא נקרא “פגם”, אלא אצילות!
אל נועה רצה הרועה הגרמנייה, כשהיא מכשכשת בזנב בהתלהבות, מביטה בבעליה בעיניים מסורות.
אוסקר היה אותו הכלב שאליו כרמל הביאה עזרה בשנה שעברה. החיפושים אחרי בעלי הכלבה לא נשאו פרי, ונועה החליטה להשאירו אצלה.
בבית חיכה להם חתול שחור שגדל, עם כפות לבנות, שנועה קראה לו “שחק”.
יואב הפך לבעלים הגאה של גור כלבים שנועה וכרמל אספו בסתיו שעבר.
לרותי הייתה חתולה תלת־צבעית שהובאה מהתחרות הקודמת.
ועוד שלושה כלבים וארבעה חתולים שניצלו על ידי כרמל, ומצאו להם בעלים בהצלחה. וכל זה נקרא “פגם”?
– אולי הפגם הוא בך… – הביטה נועה באישה במבט קר והובילה את כרמל הרחק מבעליה לשעבר.
באותו יום נועה וכרמל הגיעו למקום הראשון. בחזרה הביתה בערב אחרי התחרות, רותי ונועה שמעו את הסוסה בועטת בפרסה ברצפת הקרוואן, בבירור כדי למשוך תשומת לב.
הן עצרו את הרכב, פתחו בחופזה את דלת הקרוואן. כרמל ענתה להן בצהלה רועמת. מישהו הזדקק לעזרה דחופה…
