יומן,19במאי2026
היום, אחרי שחזרתי הביתה משמעת של ערב החברה בחברת טכנולוגיה בתל אביב, מצאתי אותו, יואב, ישן עמוק על המיטה. כששכבתי לידו, הוא נרדם מיד, ולא היה לי כוח להפריע.
בבוקר הקמתי, והסתכלתי על חולצה שלו מגע של ליפסטיק אדום חזק. באותו רגע נגע בטלפון שלו הודעת SMS. קראה אותי: בוקר טוב, אהובי! נדהמתי. אחרי עשר שנות נישואין של יחד, אחרי שני בניות חמודות בגיל 5 ו9, לא ציפיתי למתנה כזאת מאת בעלי.
רציתי להוציא אותו משמע, אבל הכרתי את עצמי והמשכתי לשמור על שלווה. הלכתי לחדר האמבטיה, ובדמעות קלטתי את עצמי מתארגנת. חשבתי: הכי פשוט היה להתווכח, אבל ויכוח עכשיו עלול לפתוח בפנותו לדרך אחרת. אם הוא יעזוב, איך אצליח לדאוג לשתי הילדות? אחרי מקלחת, ייבשתי את השיער במייבש, סידרתי תסרוקת קצרה, והתחלתי להכין את הארוחות.
בסביבות הצהריים קם יואב, מגרד: כמה קשה זה לקום מוקדם. הצעתי בחיוך, למרות שהחיוך נדרש מאמץ: רוצה קפה? אחרי שהכנתי לו קפה, שאלתי: יואב, מקווה שלא תישאר במשרד הלילה, מחר יש לי משמרת שנייה ואני צריכה לאסוף את תמר מהגן. הוא חייך: בטח, בטח.
היום אני עובדת כמעצבת שיער במשרד קוסמטיקה במרכז העיר. אחרי המשמרת השנייה חזרתי הביתה עם קופסת מרציפנים יקרים. יואב שאל: מה, חשק לך לממתק? השבתי: אחד מהלקוחות, שמגיע אליי תמיד לחתוך, העניק לי את זה במתנה. הוא חשב: המרציפנים יקרים! למה קיבלתם אותם? אמרתי: זה לא פגישה רומנטית, הוא פשוט לקוח טוב.
כמה ימים לאחר כך חזרתי מהעבודה עם זר פרחים ענק. יואב עמד בפתח ו שאל: זה מהלקוח הזה?״ אמרתי: יואב, אתמול אחרי העבודה נשארת מאוחר, ואני לא שאלתי איפה היית או עם מי היית, וזה רק זר. אחרי המשמרת, כשיצאתי מהסלון, מצאתי אותו מחוץ למשרד. יואב, השארת את הילדות לבד?״ קראתי בדאגה. הוא חייך: לא, הם כבר ישנים, החלטתי לקפוץ למכונית ולפגוש אותך. ניסיתי להתווכח: זה רק חמש דקות הליכה!״
כאשר חזרנו הביתה, יואב פנה אליי: אורלי, אפשר תמיד להיפגש אחרי המשמרת השנייה?״ שאלתי בחיוך: מה, אתה מקנא בי?״ הוא נענה: כן, מקנא. גברים לא נותנים מתנות לשום סיבה. אמרתי: זאת מתנה נעימה, אבל אני גם מקנאה בעבודות הלילה שלך. פתאום יש לך מישהו אחר. הוא חייך: אומר לך מה? אין לי צורך באף אחד חוץ ממך. הבעיות במשרד נגמרו התקנו תוכנות חדשות, והיום אני מסיים בזמן, בלי שעות נוספות. הוא ניסה להרגיע אותי.
הקשר שלנו חזר להיות אמין. עם זאת, מדי פעם, כשאני חוזרת מהעבודה, מניחה על השולחן קופסה נוספת של שוקולדים יקרים. כשיואב מביט בי במבט חודר, אני משיבה בחיוך: הלקוחות שלי מוסרים לי את השוקולדים מרצון, ואני לא יכולה לסרב למתנה שלהם.
היום עבר, אבל הרגשות נשארו. כשאתם רוצים עוד סיפורים, כתבו תגובות, אל תשכחו ללחוץ על הלייק זה נותן לנו מוטיבציה לכתוב עוד.
