אתה מבין, הילה, של אנשים כמוך אין נישואים, אמר בשקט איתי, אורי ברק, יש נשים לאהבה ולזמן נעים. ויש כאלה ששומרות לעצמן עד החופה. למרבה הצער, את לא באה למעמד הזה.
מה בִּי לא מתאים לך, אורי? אני מבשלת טוב, נראית נפלא, והבית תמיד נקי. האם אני עדיין נשמעת מתאימה? הילה הביטה בי בהפתעה, כאילו הייתי אהוביה.
זה בדיוק הבעיה! את כבר “מקולקלת”. תביני: אנשים כמוכם לא נלקחים לאישה. איתם מתיידדים רק ללא התחייבות. נישאים עם בנות צנועות, שהן הראשונות. שדדיי יש לשטוף רגליו של האיש ולשתות את המים שלו, כמו במשל. אמרתי, מרוצה מהמילה האחרונה, והסתובבתי אל הקיר ונפנפתי למטה.
לפני שבוע, הילה הייתה בקפה עם חברותיה, ומסרה תכניות: החיים מתכנסים. שלושים, כבר אינני נערה, אבל קריירה, דירה, רכב, ונראות מדהימה. אפשר להתחתן ולגדל ילדים! והקנדידט כבר נמצא, כמו בחלום. אורי, שלא נישא אף פעם, גר לבד, אם כי קנה דירה סמוכה לאמא של החבר. ארבעה עשר שנים הבדל, חמוד, מסודר, כמעט בלי הרגלים מזיקים ותפקיד רציני. מזל שלם.
הכרתנו במקום העבודה הוא בא אליי לפגישת שיניים, ויצא עם אהבה. אז הייתי עובדת במרפאה ממשלתית ובפרטית, ואין זמן אישי. הוא הביא לי פרחי פיאונים, לא רק ורדים, בפברואר! במסעדה והכל התחיל להסתובב.
הדבר היחיד שהדאיג אותי: כבר שנה שנייה למערכת היחסים, ואין הצעת נישואין. החברות מרמזות: הגיע הזמן שתתחתני. גם אני הרגשתי זאת. אז ניגשתי לשיחה לפני השינהוהיא אמרה לי שאני “מקולקלת”, “לא בשביל נישואין”.
הראש שלי לא יכל לעכל. מה הוא מרשה לעצמו?! בערב הבא נפגשתי שוב עם החברות בקפה נדרש ייעוץ.
תדמיינו, בחורות, התחלתי, הוא אמר לי שאני כבר לא מתאימה! שהאחרים לא מתחתנים עם כאלה!
ברצינות? הפתיעה קתרינה. את יופי, חכמה ועצמאית!
הוא אומר שנישואין רק עם נשים צנועות. ואני? אני שלישית, “פלולה”. ומה עכשיו? בכל דבר אחר הוא מתאים לי: חכם, עם כסף, במיטה מצוין.
הילה, תעזבי אותו לפני שהוא שבר לך את הדימוי העצמי, גרפה ליקה.
טוב יותר תביאו אותו אלינו! אנחנו עם מישק חוגגים עשר שנות נישואין! שיראה מהי משפחה, הוסיפה קתרינה.
החלטנו להזמין אותו. אורי, שבדרך כלל לא אהב כאלה אירועים, קיבל בפתאומיות. אפילו הוא עצמו נכנס לנהיגה. הילה חשתה שהמנוחה עם חברותיה תהיה נעימה סוף סוף לא היא תחזיר את הרכב.
בבית הקיץ של קתרינה ומישק היה אוויר ביתי: ילדות, שיפודים, ציפורים, והכלב רקס רץ כאילו יש לו סוללת חיבור בלתי נראית.
הארוחה נמשכה משעה אחר הצהריים עד הערב. המבוגרים הלכו הביתה, הילדים נרדמו. סביב השולחן נותרו “הקבוצה” החברות, המארחים ואורי.
שתינו תה עם עוגת פירות, שוחחנו. פתאום אורי חזר על דבריו:
תגידו לי, קתרינה, למה הילה עדיין לא נשואה? אתם כבר עשר שנים נישאים.
לא לכולנו היה מזל לאהוב בקורס שלישי, כמו לי, השיעה קתרינה בכתפיים. הילה אז למדה, עבדה, לא היה זמן.
ואתן נישאתן צנועות?
מה! צחקה קתרינה. אנחנו עם מישק יחד מהקורס הראשון!
אבל הוא היה הראשון?
צריך להראות תעודת זהות? התעצבן מישק. אשתי הפכה, ונקודה.
ראיתן! אז היא הייתה “טהורה”. זה כבוד. איך אפשר להינשא לאישה שהייתה עם כמה גברים? זה מביש למשפחה!
איזה מין של כבוד אתם דורשים, שהאישה חייבת להיות “בלי עבר”? חייכה ליקה. אז למה נתת לילה של תקווה להילה?
לא הבטחתי כלום, השיעה אורי בכתפיים. החברה שלך תבין: היא שלושסורט. נישואים איתה דורשים סיבות רציניות, ואני לא רואה אותן.
אם כך, אני גם שלישית, גרוש עם ילד, חייכה ליקה. חבל עליך, גבר. עליך ועל המשפחה שלך.
איך אתה מדבר עם נשים בביתך? התנגד מישק. “סורות” שלו! אתה בעצמך דג מלוח שחור! תפס את אורי וגרר אותו החוצה. לא היה לו בעיה הוא גבוה שני מטרים, שרירי.
צאו משם! לא אתן למזיק את החג. אם לא היו הבנות, הייתי כבר דוקר לך את הראש. אתה אינך אורח.
הילה, אני הולך. את איתי או נשארת? הכריז אורי בגאווה, תופס תיק.
הילה צחקה עד דמעות, ולא יכלה לענות. אורי, מבלי לחכות לתמיכה שלה, נלחץ על השער ונסע.
תודה, מישק, חייכה הילה. זהו! אין יותר גברים! אפילו לא דג מלוח!
רעיון רע לשפוך עליו אור בנוגע לנישואין, חייכה קתרינה. אבל איזה דמות! בחורות, שמעתן? אני הסוג הראשון! ואתן… כבר איך זה נגמר.
הצחוקים נמשכו כל הערב. אחר כך ליקה קיבלה את הילה הביתה. החיים חזרו לשגרה של קביעת פגישות וארגון תיקים רפואיים.
אורי לא חזר להתקשר.
הילה, נתתי לך מעטפה על הדלפק.
תודה, לני, אבדוק מאוחר יותר.
סיימתי את היום, פתחתי את המעטפה. בפנים היה .
