היום, אחרי כמה שנים של חשיבה סוערת, אני חזרתי לכתוב ביומן הזה, בדיוק כמו שהייתי עושה לפני שנים, לפני שהרגליים שלי נתקעו בעשייה היומיומית של הבנייה.
היא לא יכלה להשתנות כך! קמתי מהקפה של השכונה, כשפגשתי את האישה ששברה את הלב שלי.
“אורית?” חשבתי בקול חלש. איך ייתכן? איך תוכל האורית, שהייתה לי כך מוכרת, להיראות כזאת? היא ישבה בחלון של רסטורנט יוקרתי בתל אביב, משקפת את האור הפנסי על מחשב נייד, וכתבה בקפידה. מלצרית הביאה לה כוס מיץ רענן ועוגת שמים שבורה ברימונים ותות שדה.
איך היא כה זוהרת? מאיפה לה צמיד כזה על היד? בטח עלותו עשרות אלפי שקלים חיבקתי שן על השן והזזתי את ראשי משם, כדי שלא תבחין בי.
***
הקשר שלנו עם אורית החל לפני כחמש שנים, אז שסיימתי את הלימודים באוניברסיטה ועבדתי בחברת בנייה מובילה בירושלים. הקריירה שלי השתפרה במהירות, והייתי מלא תקוות. באחת מתערוכות הציוד לבנייה בפורום ההנדסה, פגשתי אותה בחורה מנומסת, מעט שמורת, ששמרה על עומד המשלחת של הארגון.
בא לך קפה אחרי זה? הצעתי בחיוך.
אורית, עם עיניים כחולות וצביעת חן, חייכה והסכימה. שיחה נמשכה והקשר התפתח.
באותו רגע חשבתי: “זו הבחורה המושלמת בשבילי. היא לוקחת כל דבר שגדי מציע, ואולי תיהפך לכאורה לאשה צייתנית ושלמה.”
היא פתחה בפניי את החלום: “אני כותבת סקיצות ורוצה להפוך לתסריטאית”. רק עם כמה קורות החיים של סופרת מתחילה.
הייתי בטוח שאורית, אם רק תקבל את ההזדמנות, תוכל להכין לי ארוחות, לשמור על הבית ולגדל את הילדים ובכך תהיה רק לי.
***
קניתי קפה מדוכן קטנה מול הבית, ישבתי על ספסל בפארק, והמשכתי לעקוב אחרי אורית. ברגע שהיא יצאה מהתערוכה, הופתעתי מהמהלך שלה: לבושה במעיל נמר, הולכת בחודרי לב של רכב ספורט חדיש. היה זה שינוי מהפכני של שלוש שנים.
היא חייבת להיות עם מישהו עשיר לחשתי לעצמי. אין לי ברירה אחרת.
הקפתי את הקפה בקפצה מרתקת והמשכתי בדרכי, כשאורית נעלמה לכיוון לא ידוע.
באותו לילה, אחרי שהפסקה ברשתות החברתיות של אורית חיסמה אותי, הקמתי חשבון פיקטיבי כדי לעקוב אחרי תמונותיה.
קנאה, קנוס, תסכול כל אלה כיסינו אותי בזמן ששתיתי חצי ליטר ויסקי.
איך אפשר שהמראה שלך השתנה כל כך? אתה לא היית אף פעם, רק חייכתי, הייתי עני, חסר דירה ומראה חיצוני קראתי לעצמי בקול, כשאורית מציגה תמונות ממלכודות ערים, תיקי יוקרה ותכשיטים מזהב.
איבדה קילוגרמים? מה זה פיטנס? שאלתי, ובזעם אחזתי בטלפון.
***
בבוקר, נזכרתי באחת משיחותינו.
מה דעתך על הסיפור החדש? שאלתי.
אין טעם, כל אחד בא עם טעם שלו חייכה אורית, והוסיפה: “כבר יש לי מעריצים”.
מעריצים? חייכתי סרקסטית. אולי זה רק לחובבי המילים הפשוטות.
היא חיכתה לפגוש אותי במבט חורפי, ואז קראה בקול רועד:
אנחנו כבר שנה יחד, אבל אתה לא מצליח לקבל את ההצעה שלי להיות עצמאית. למה אתה מפחית מהדבר החשוב לי?
אם היית תומכת בעבודה שלי, הייתי מקדיש פחות זמן למשרד נאנחתי.
אז נכנתי. אני לא אכתוב יותר, אני אתחיל לעבוד איתך. קראתי בקול נוקב.
היא בכתה, והציגה את הלב שלה, מלאת חלומות וכתיבה.
מה השימוש שלי בכתיבה אם אתה מדחה אותי? קראה.
זה לא משנה, אתה פשוט צריך להועיל לי. אמרתי, ונתתי לה משימות יומיומיות.
היא נפרדה, ונהנתה מהחיים החדשים שלה.
***
שנה חלפה. מצאתי משקיעים, מכרתי את דירת סבתי, והקמתי חברה לבנייה משלי. אורית הייתה איתי בעבודה מטפלת בניירת, מציגה מצגות, מנהלת עובדי שדה.
שנתיים לאחר מכן, הקמתי שכונה של בתים פרטיים, והצלחתי להרבות כסף. אך למרות הכל, המראה של אורית הפך למקובל: היא התעניינה בקינוחים, עלתה במשקלים והפכה לדמות פחות אסתטית לפי ההגדרות שלי.
איך אקח את האישה הזו לחוץ? התלוננתי לחברתי באחד הבתים המפוארים.
זה באמת מצחיק, אמרה היא, ששלחת לי תמונה של אורית.
זמן לחפש מישהי אחרת חייכתי, והתקנתי אפליקציית היכרויות בטלפון.
בזמן קצר, פגשתי תמר, בחורה ספורטיבית, שנכנסה לשיחה ראשונה בתל אביב, ובסופו של דבר הפכה להיות חברה בחיי.
אתה מתה על המראה שלי? לחשה תמר באוזן שלי בחדר המגורים עם נוף לים.
בטח, אחי, ענתתי, ניגעתי בריסור של הכרית.
תמר הייתה תובענית, ואני הקשיתי להקצאת משאבים, אבל היא חייתה בחייתי.
היא חייכה והציגה לי תוכנית של שלושת אלפים שקלים על טיפוח, חיתום, מכוני קוסמטיקה ואימונים.
ככל שהזמן עבר, תמר לקחה את מקומי בלב, ואני כמעט לא חזר הביתה, והיה לי קושי לחזור למטבח של תמר.
סיבתי את הפסטו שלך, קיבלתי את המנה, קראתי לי אורית כשחזרתי מהשבועות עם תמר. איך היה היום?
טוב, אמרתי בתשובה קצרה.
היא הפכה לעובדת במשרד, אבל חוסר ההערכה שלי גרם ללחץ בצדק.
כחודש חולף, העסק שלי החל להיפרד, השותפים עברו, והקצוות הפכו קשים. חיפשתי אשמה מצאתי אותה באורית.
במהלך הגירושין, דחפתי אותה לחוץ, ולא קיבלתי לשלם שום שקל. היא נשארה בחוץ, והצמתי את פתח הדלת בפעם הראשונה.
שלוש שנים חלפו, ובפעם הראשונה אני מרגיש שאני רואה את העולם בקו ישר.
***
לפי מיקום בתמונות, היא עובדת כעת במושב של רמת השרון, בתים של משקיע עשיר.
היום יש לי פגישה עם משקיע, והבית של אורית נמצא בדרך. אולי אעצר לבדוק. חשבתי, כששתיתי קפה של בוקר.
פתאום קיבלתי הודעה מתמר, שהייתה בטיסה לאיחוד האמירויות.
אייל, בואי נפריד. פגשתי מישהו אחר. זה היה חוויה מדהימה, ואשתי את כל הכסף ששילמת לי! כתבה.
בתשובה, שברתי את קירותי והשלחתי לה מסר כועס, משלים מילים קשות.
אתה במצב רוח רגיש, מתכוונת? היא השיבה, והצביעה על כך שהיא תחסום אותי כדי לשמור על יופייה.
***
כשל המשקיע נזף, והרגשתי חסר מרחב, נסעתי למושב שבו חיה אורית. אחרי כמה שעות בנסיעה, והפסקות של סיגריות, חיכיתי למכונית יוקרתית של אורית.
מה אתה עושה כאן? אמרה במפתיע, כשדקרתי את הדלת של השער.
באתי לראות איך אתה מסתדרת בחיים החדשים חזרתי ברשרוש.
פניו של אורית התבצעו, והיא נראתה חסרת אמון. רציתי לגלות את חייה ולהבין מה קורה, ולכן נרגעתי לשאול.
אולי תכניסי אותי פנימה? זה קצת מביך ניסה לומר.
היא קיבלה וניסתה למנוע מחלוקת.
מי נותן לך כסף? שאלתי בעצב.
אף אחד, קניתי את הכל בעצמי היא השיבה, והלכה למטבח.
אל תדברי על דברים שלא קיימים קראתי, והתחלתי לעקוב אחריה.
אתה לא תופתע? חייכה היא, והציגה לי כוס מים.
איך את מצליחה להיראות כך? איך הרווחת כך? חזרתי, מתפלא.
חזרתי לכתיבה, בדיוק לתסריטים. כמה פרויקטים קיבלו, אבל קיבלו אותם כמה כישרון. היא חייכה והציגה את השיער החדש.
היום אני אחת מהכותבות המובילות בארץ, והסדרות שלי משודרות בערוצים הראשיים קראה במרקם של צניעות.
אתה מתכוון להתנצל? שאלתי.
היא ישבה מולי, והבנתי שהטובה של החזרת השטף היא להראות לעולם שההצלחה שלי היא שלה.
רגע של טבילה בזעם חזר אלי, אחרי שכבר נפלתי מהקשר עם תמר, וקיבלתי סירוב מהמשקיע.
אתה גרמת לי לכל מה שהשגת זה בזכותך! חייך בחמלה.
זה הטעון שלי לחזור על האדישה שלפני שלושה שנים, חזרתי במרוכז.
היא קמה, נגעה במפתח וביקרה את דלתות הבית, ואז פתחה עלי להציג את הכלביים שלה: “צ’ילי” ו”וילי”.
כלבים בודדים מגדלים חתולים היא אמרה, ויחד עם שני דוברי המלאכה של שני בוקסים גדולים שניצצו בחלון.
הקול של צ’ילי נרדם על המדרגה, ולוילי היה מבט חודר.
צ’ילי, וילי הפקודים שלי! קראתי ברעש.
הקצוות של סיפור זה נשברו, האור של החקירה היה חסר, והמשטרה הגיעה.
בבית של אורית היו מצלמות, ונקלעתי למאסר תנאי.
היום, האורית נשארת משגשגת נישאה למפיק מצליח, מצפה לתינוק.
אומרים שמאחורי כל אישה מצליחה עומד גבר ששבר לה את הלב. והנקמה האמיתית היא להוכיח שאתה יכול לחיות ללאו.
אבל אם מאמינים בעצמכם, כל דבר אפשרי.
