אז סופסוף, לא קרה שום דבר חמור! זה קורה לעיתים אצל גברים הם מאבדים שליטה ולא מצליחים לעצור בזמן. היי יותר חכמה. אתה באמת מתכוון לוותר על המשפחה בשביל בחורה? היא תחשוב שהיא הצליחה לנצח אותך! תילחם בשביל המשפחה! היא לחצה על יפתהחמה של חנה, חמותי.
בבוקר שבת, אורית לקחה את בנה, נתן, להורים. היא והסכימה שדוד ישאר אצלנו כמה ימים.
כאשר חזרנו הביתה, אורית פתחה קופסאות קרטון ממרפסת והחלה לארוז. תחילה בתיקיית הילדים.
היא סידרה בגדים, צעצועים, ספרים, קבעה קופסאות עם סרט הדבקה ותייגה אותן. בעוד מעט בחדר נותרו רק הרהיטים, שלא תכננה לקחת איתה.
בסביבות חצות, צלצול הטלפון. אורית בחנה בתצוגה חמותי.
שלום, חנה ויקטורובה.
בוקר טוב, אורית. יעקב סיפר לי הכל. אני מבינה שזה כואב לך. אבל אולי לא צריך למהר? קחי נשימה, עצרי לחשוב. אולי לא כדאי להרוס את המשפחה מיד? שאלה חמותי.
זה לא אני שמחריב את המשפחה, זה דוד ענתה אורית.
אורית, אינני משחררת ממנו אחריות! אבל אולי תסלחי לו בפעם הראשונה?
על איזו פעם ראשונה מדברת? הבן שלך חצי שנה רק מתארח עם קולגה ומרמם אותי. ואת אומרת סליחה? לא, הגיבה אורית.
אורית, בבקשה, תחשבי שוב. אתה עומדת להסיר מדן אביו. דוד כל כך אוהב את בנו!
חנה ויקטורובה, דוד יוכל לראות את נתן, אני לא מתכוונת למנוע זאת. אבל לא רוצה לחיות עם בנכם יותר. נעצור כאן אני עסוקה באריזות, אין לי זמן.
אורית ארזה את שתי הקופסאות האחרונות, עלתה לחדר השינה והחלה לשים את הבגדים בתיקי נסיעה.
חמותי הופיעה בדיוק אחרי שעה. חנה ויקטורובה חשבה שבשיחה פרטית תצליח לשכנע את החותנת שלא להרוס את המשפחה.
הדיאלוג נסב סביב עצמו:
אז סופסוף, לא קרה שום דבר חמור! זה קורה לעיתים אצל גברים הם מאבדים שליטה ולא מצליחים לעצור בזמן.
היי יותר חכמה. אתה באמת מתכוון לוותר על המשפחה בשביל בחורה? היא תחשוב שהיא ניצחה אותך! תילחם בשביל המשפחה!
חנה ויקטורובה, דוד איננו גביע נשלף כדי שאאבק עליו! אתה מציע לי להזמין את יעל לדוול? או רינג קנאביס? למה היא פה? אילו לא הייתה יעל, הייתה מופיעה נועה או רות.
תשמעי, אספר לך סוד: יעקב אליהו, אביו של דוד, גם הוא חטא בצעירותו. אבל הייתי חכמה ממך ושמרתי על המשפחה. ראי, אנחנו כבר כמעט שלושים וחמש שנה ביחד. בקרוב נחגוג יובל קורל יום נישואין של שלושים וחמש שנים.
מה הייתה החוכמה שלך? חייכה אורית.
לא הפעלתי עליו סכסוכים. להפך, הפכתי להיות עדינה, הכנתי לו את המאכלים האהובים, דאגתי לענייניו, גם טיפחתי את עצמי חידשתי תסרוקת, ירדתי במשקל, ובראשי הצלחתי לחייך לעבודה הסבירה חמותי.
לפעמים ידעתי שהוא מגיע מידידת-פירוד, ובמקום להגיש לו נעליים, רציתי לקחת מחבת ולפגוע במקלדת שלו. אבל סבלתי וחייכתי. ראתה? שמרתי את הבעל. הילד גדל עם אביו, והסבא קיים לדוד.
חנה ויקטורובה, את אישה מדהימה. אני לא הייתי מצליחה. בי טבעי של גרותנות חזק מאוד. מה שהצעת לי זה כמו לאכול ממיכל של מים מלוכלך ענתה אורית.
חמותי התפרצה, קמה פתאומית ולא נפרדה לפני שעזבה את הדירה.
אורית המשיכה לארוז. היא ידעה שזה עדיין לא הסוף, שדוד וחנה ויקטורובה ימשיכו להטריד אותה. לכן חיפזה לעזוב מהר.
למחרת יום ראשון הגיע אביה, הם יחד טעינו את המזוודות והקופסאות במיניבוס והלכו.
בדרך אורית ביקשה מאביה להסתובב ליד בית חמותה כדי למסור להם מפתחות לדירה.
אתה מדמיין, סיפרה אורית למחרת לחברתה מרגרט, אתמול חמותי דיברה איתי שעה שלמה על לסלוח לדוד לעצור קטן ולא להגיש תביעה על גירושין.
אילו טיעונים היא הציגה? שאלה מרגרט.
הרגילים: אתה מסיר מדן את הילד מהאב, כל הגברים מבגדים, נשים צריכות להיות חכמות יותר. אחר כך היא סיפרה איך היא במצב דומה החזירה את בעלה למשפחה.
איך בדיוק? שאלת.
לא אספר לך, אבל תאמיני לי, זה גזענות מלאה. לא תעשי את זה.
הגשת תביעה כבר? שאלתי.
כן, כבר ביום שישי ענתה אורית.
סוף סוף תשתחררי מהקזנווה הזה. היה לי מצער מאוד לראות את אותו בחור עם רמת המראה אמרה מרגרט.
מה זאת אומרת היה מצער לראות? חשבת שהוא עם יעל מסובב? התחרטה אורית.
לא הייתי בטוחה, אבל חששתי ענתה במצור.
למה לא אמרת לי? חשבתי שאנחנו חברות קראה אורית וקמה לצאת.
החלק! עצרה מרגרט. קבצי קודם מה שאני אומרת. ראשית, באמת לא ידעתי דבר. ראיתי רק מה שראית, רק שהגעתי למסקנות אחרות. הנה, היינו בחתונת חברה.
זוכרת איך יעל הסתובבה סביב דוד? ראית זאת, כן? וכמה פעמים היא ביקשה משימות כדי לנסוע איתו?
את עובדת במנהל החשבונות, מטפלת בניירות, למה לא חשבת על כך? איך יעל או מישה יכולה להחליף את מי שמסע עם דוד? כן, חששתי, אבל לא אמרתי לך כי לא היה בטוח.
יכול היה לפחות לרמז?
אם הייתי טועה וכל זה היה רק הדמיות שלי, מה תחשבי עליי? שארצה להפריד בינינו? זוכרת את סבטלנה ביילובה?
היא אמרה לחברה שהייתה לה ראייה של בעלה עם אישה אחרת, אפילו הראתה תמונה של החיבוק.
בוודאי, היה ויכוח משפחתי, אבל הם נרפאו, וסבטלנה נתפסה כאחראית לניסיון להרוס משפחה מתוך קנאה.
סבטלנה עזבה את החברה אחרי זה. אז אל תדאגי. אם היה לי ראיה מוצקה, בטח הייתי אומרת לך. עכשיו, איפה תגורי?
הדירה איננה שלי, היא על שם חמותי, ולכן עזבנו עם נתן. כרגע גרים אצל ההורים שלי.
אבל בשבוע הבא, מתכננים לתקן את דירת סבתי ההורים שכרו אותה, אבל השוכרים יצאו לפני חודש. יש רק שני חדרים, אבל זה יספיק לנו.
צריך עוד לסגור את עניין הגן הישן רחוק, אבל אימא שלי מכירה מישהי שבטחה לעזור להעביר לגן שמול ביתנו. נפרד, אגיש תביעה על קצבה. זה הכל.
האם דוד מסכים לגירושין? שאלה מרגרט.
הוא אומר שאין לו רצון להתגרש, שהוא מבין שנעשה זאת ולא יחזור. אבל לי לא נותר דבר. מספיק היה פעם אחת. הוא ביקש שלא אגיש תביעה על קצבה, אמר שישלם בעצמו.
את?
אני נגד. לא רוצה לראות אותו שוב. שיהיה הכל פורמלי. הוא אפילו אמר: יש לי דירה טובה יותר ומשכורת גבוהה יותר.
לא הגיבתי לו, רק חישבתי כמה נסיעות עסקים היה לו השנה שמונה.
מה הוא אמר? שאלה.
שמתי את המידע הזה בתיק המשפט. כשיבקש לקחת את נתן, אשאל מי יטפל בילד כשהוא בחו”ל. בנוסף יש לי עבודה ודירה, ולכן לא יוכל לקבל ממנו שום דבר.
דוד באמת הגיש בקשה לקביעת מגוריו של הילד, תבע שנתן יישאר איתו:
אשתי לשעבר לא תוכל לספק לנתן רמת מחייה נאותה טען.
וחנה ויקטורובה הוסיפה שהחמותה מסתירה את הילד:
היא עזבה את הדירה, לקחה את הילד מהגן. חשבנו שהם יישארו אצל הוריי, אבל נמשכו שבוע ואז נעלמו.
יש לי עדויות משכנים. איפה היא מסתירה את הילד? הילד צריך ללכת לגן, לא להסתתר במקומות חשודים!
היה צורך שבהתיאוריה שורשנו שהם גרים בדירת שני חדרים שלי, שהילד הולך לגן הקרוב לבניין. היא גם הדגישה שהעבודות של דוד כוללות נסיעות תכופות, מה שימנע ממנו לגדל את הילד.
בסופו של דבר, חמותו והגבר לשעבר לא השיגו דבר.
אורית לא רצתה להיתקל בדוד וכאשר התגרשה מצאה עבודה חדשה היא מומחית בתחומה, והמעבר עבר חלק.
בקרוב לאחר מכן מרגרט הביאה לה חדשות:
יעל עזבה ונסעה.
מה קרה? התהתה אורית.
הדודויות שלנו הביאו לה החלטה. היא קיבלה הצעה לבני ברק, ולכן נחתה לבד.
זה לא מדאיג אותי יותר ענתה אורית.
היא המשיכה לומר אמת: כשאתה צריך לשתות ממאגר מים מלוכלך, אין דרך לשתות אותו.
מה דעתכם? האם אורית פעלה נכון? שתפו וכתבו תגובותיכם.
