למה אתה לא פותח את הדלת?
לא רוצה! ולא אתן. אורחים חייבים לתאם מראש, וחוץ מזה אסור לחפור בארונות, במקררים ובמגירות.
אתה מתכוון שלא תעשה? זאת אמא שלי! היא באה לבקר!
טוב, תקבל אותה, אבל לא בבית שלי.
ובכל זאת, אורה הייתה מצליחה לגשר על הפער עם אמא שלי.
תראי, אם אתחיל למנות את כל הדברים שבהם הקודם שלי יותר ממך, שנינו נבוש.
אני לא בטוחה בעצמי, ניסתה נעמה, מחליקה את השולחן במטבח. אם אתם חוויתם כל כך טוב עם אורה, למה נפרדת ממנה?
איתן הסתכל בחשיכה בחלון, מזועזע.
את יודעת מה הסיפור
יודע. אז אל תספר לי עוד על האורה שלך, חתכה נעמה. אחרת אהיה האקס הבא שלך.
נעמה הייתה מוכנה כבר לעשות צעדים קיצוניים.
היא הכירה את איתן לפני כמעט שנה בחברת הייטק משותפת. היא הכירה גם את אורה, אם כי לא מקרוב. אורה הביאה איתה את איתן, ואז נעלמה ממפת העיניים של כולם.
איתן, שהייתה לו תחושת הריגוש, סיפר שפוצל מאותה בחורה אחרי שנתפס בגרייה. אפילו דמעה נזלה.
נעמה חשבה שזה מתוק גבר שלא מפחד להציג רגשות, מעריך אהבה. משהו השתנה בתוכה, היא הרגישה צורך לנחם ולתמוך.
היא הבינה שהדבר היה יותר אינסטינקט של אם מאשר עניין רומנטי, אבל זה היה מספיק כדי שהקשר שלהם יתחיל.
הכל התחיל יפה. הוא קיבל אותה אחרי עבודה, הוביל אותה הביתה, שלח הודעות מתוקות כל בוקר ושאל אם היא חמה בבגדיה. נעמה חשה שהיא מוקפת בטיפול.
פעם הראשונה שהכתה אותה הודעה מאורה:
היי, שמעתי שאת יוצאת עם איתן. זה לא ענייני, אבל תדאגי איתו בזהירות. יש להם דואו קשוח עם האמא.
נעמה קיבלה זאת ברשימה, חשבה שזה רק עניין משני. אהבה לא נופלת על מכשולים כאלה בקלות. אם הוא היה במצב רע עם אישה אחת, לא הכרח שמצבו יהיה רע עם אחרת.
היי, נדאג שנפתור זאת בעצמנו. תודה על האזהרה, השיבה נעמה.
היא לא רצתה להמשיך את השיחה. נראו לה שהשיחה תסתיים בלא נחת.
איתן, לעומת זאת, לא דאג לרווחתה של נעמה בכלל.
כאשר אמא שלו, חנה לוי, הגיעה לביקור בלתי מתוכנן לראשונה, נעמה הייתה כמעט רגועה. אולי לא שניהם מבינים כמה זה מציק. כנראה חנה רק רוצה לבדוק איך בנו גר, ולראות מי הוא האדם שחי איתו.
נעמה שלחה את איתן לקבלת האמא, לבשה משהו מהיר, קיבצה שיער בתלתל והייתה עייפה עם שקיות מתחת לעיניים, והלכה לפגוש את האמא העתידית. כבר באותו רגע היא חקרה את המגירות בארון במגוון החדר.
אה, הכל מבולגן, אמרה חנה בחיוך מרפה. אחר כך יהיו לכם גרביים לא תואמות. נעמה, עכשיו נבצע ארוחת בוקר, ואני אלמד אותך לקפל בגדים כך שלא יישברו ולא יאבדו.
זאת במקום להגיד “שלום”. לומר שנעמה מבולבלת הזה אומר לומר כלום. העובדה שאדם זר נכנס לבקעת הבגדים שלה בבית שלה נראתה לה חצופה.
אבל לענות בחצופה על חצופה בתחילת הקשר היה לא נכון, ולכן היא סבלה.
אוי, ילדה, יש לך שקיות מתחת לעיניים! המשיכה חנה ברמת חמלה. צריך להכין מסכת מלפפון. או אולי לבדוק את הכליות. יש לי חברה
נעמה חייכה, הנהנה ונתנה רושם שהיא מתעניינת במחלות של אנשים זרים. בעצמה היא רצתה לחזור לישון, כי רק היה שמונה בבוקר. יום חופשי, והיא נרגעה בלילה שלמחרת, חשבה שיש לה עוד זמן לישון.
הביקור של חנה נמשך עד הערב. נעמה קיבלה ביקורת וייעוץ על איך לשפוך מים לצמחים, לנקות אמבטיה ולשפשף כפות. הצליחה אפילו לתרגל כמה. היא חשה כמאסף לימון. ובכל זאת במהלך כל הזמן איתן לא ניסה לעזור לה, ולא רמז לאמא שהם רוצים מנוחה.
שמע, האם אמא שלך תמיד כזאת פעילה? שאלה נעמה לפני השינה.
היא לא הייתה נגד משפחה גדולה וקשרים קרובים, אך רצתה קצת מרחב.
כן, למה? היא רק רוצה חברה, השיב איתן בכתף. בעבר גרנו עם אורה אצל חנה, היה נעים, ועכשיו היא משועממת לבד.
מקווה שלא נצטרך לגור שלושה, נשמה נעמה.
מה הבעיה? אתה מתנגד לאמא שלי? נוטה איתן. היא הייתה חברה טובה עם אורה, הכל היה טוב ביניהם.
נעמה נשתקה. אורה הייתה שמונה שנה ממנו, ובסך הכל היא אהבה להתחבר לאנשים. הם בטח ידעו את כל חברות של חנה, את האבחנות, הכינו מצעים מכוסים במגבות והכינו עוגות לפי מתכונים של סבתא.
אבל נעמה לא נרשמה למזל זה. היא כבר חוותה החיים והבינה שככל שפחות אנשים מתערבים במערכת היחסים של זוג, כך היא מצליחה יותר. איתן לא היה בטוח.
אמא שלי מאוד חברתית. היא מוצאת חיבור עם כל אחד,
רק לא כולם שמחים לזה, רצתה לומר נעמה, אך ויתרה.
הדבר רק החמיר. חנה חזרה למחרת בבוקר, והיום היא ערכה חקירה של המקרר.
ביצים? אני מבשלת לאיתי רק מביצי קוואקר, זה יותר בריא לגבר, אמרה בחשיבות. המדפים שלכם לא ממש נקיים אתם לא תשתו איתם אחר כך. נעמה, נקה אותם
בכלל לא אוכל ישירות מהמדף, חשבה נעמה.
אז אנקח את זה, חנה לוי, הבטיחה. היום נרצה לנוח. סוף השבוע, כאילו
איתן, למען האמת, נרדם בעדינות, בזמן שנעמה נאלצה לעסוק באמא שלו.
נכון! סוף השבוע הוא יום של בישול וניקיון, הכריזה האישה ללא פשרות. תפסי ספוג ומגב. בשבוע הבא אלמד אותך איך להכין פשטה עם בשר, כמו שאיתי אוהב. תתפוס את האצבעות!
נעמה נשתה קפואה. היא חצתה ידיים על חזה. כבר לא רצתה להתערב עם הוראות חדשות ביום השני.
חנה לוי, אפשר לרשום לי את המספר? כדי להתקשר לפני ביקורים. אולי יש לי תכנונים לסופי שבוע הבאים.
להתקשר? אני כבר לא יכולה לבקר את בני? חייכה האישה, מבוהלת.
בטח, אפשר. סתם בני שלי גר עכשיו עם אישה. יפה אם כולנו נחשוב על הדעה של אחרים.
עם אורה לא היה לנו שום בעיה, הציינה חנה, מחייכת בחצי.
אמא של הקודמת שלי לא קראה לי בבוקר, חתכה נעמה. והיא מביאה פשטידות דובדבן, ממש טעימות. רוצה מתכון?
חנה השיבה במבט כועס, הקמטה מצחה מיד.
נעמה, תחשבי טוב. אצלנו המשפחה לא משנה את השעון בלילה.
חנה הלכה, אבל תחושת כבדות נשארה אצל נעמה. היא לא ידעה מה לעשות. איתן לא שמע, אימא שלו נראתה כאילו הייתה בבתו הביתי. והקול הרוחני של אורה ריחף במערכת היחסים.
אורה הייתה טובה יותר עם פילה, הוסיף איתן בטעות בזמן ארוחת הערב.
אז תן לי ללמוד ממנה, גם אני אפגן.
היא חשדה שאמא של איתן מגלה לו, אך לא רצתה לדבר על זה. היא רצתה להסיר את הנושא מחייה.
החודש עבר בשלווה, ללא ביקורים, אך לבסוף הכל חזר על עצמו. נעמה קמה בבוקר מהשיחה בטלפון, והפעם החליטה בחום לא לפתוח את הדלת.
רע? אולי. אבל האם טוב להמשיך להיכנס לבית של מישהו בלי הודעה לאחר רמז ברור?
כחמש דקות אחרי, יצא איתן למדרגות, ישן, לא מרוצה, אפילו כועס.
למה אתה לא פותח את הדלת?
לא רוצה! ולא אתן. אורחים צריכים להודיע מראש, וחוץ מזה, לא לחפור בארונות, במקררים ובמגירות.
אתה מתכוון שלא תעשה? זאת אמא שלי! היא באה לבקר!
טוב, תקבל אותה, אבל לא בבית שלי.
איתן יצר קול רשע, שכמעט שמעו השכנים. הוא טען שנעמה דוחה את אמא שלו, ולכן גם הוא. חנה צעקה במקביל, דרשה שיאפשרו לה להיכנס, והתקשרה בטלפון.
בסופו של דבר, נעמה הציבה אולטימטום.
מספיק! או שתצא עכשיו, תסביר לאמא שלך מה משמעות המילה “אורח” ותשלח אותה הביתה, או שנפרד!
איתן בחר באופציה השנייה.
נעמה לא הייתה מושפעת מאוד. הם אפילו לא הספיקו לחתום על נייר. אולי זה טוב. לחיות עם מישהו שמביא איתו סיפורים על הקודמים ועל אם מתערבת, זה בהחלט לא מה שהיא רצתה.
מאז, כמה חודשים עברו, ובפעם הבאה שחברת משותפת של איתן, רחל, סיפרה שמו על אהבה חדשה של איתן.
אנחנו עובדים יחד. היא חיה איתו ועם אמא שלו, אבל רוצה לברוח. רוצה שתפגשי אותה, חייכה רחל.
למה? ובאיזו זכות?
אם להאמין לאמא של איתן, את האישה המושלמת חכמה, יפה ובעלת אופי וטעימה בבישול.
אנחנו מדברים על אמא של איתן ועלי?
כנראה שהיא הופכת לטובה עם מי שלא גר איתה.
מאז, נעמה הקשיבה לרעיונות של אחרים, אך שמרה על שיקוליה ואל תאמין לכל דבר. היא הפכה זהירה יותר כלפי גברים שמזכירים בעבריים וקשורים בחיבוק חזק לאמא שלהם.
עם כאלה “מאצ’וס”, החיים לא יסתדרו כי האמא תמיד תהיה במקום הראשון. אולי זה נכון במידת המידה. האם אתם מסכימים?
כתבו בתגובות מה דעתכם, לשמו של נושא זה. אהבו, שתפו ותשמרו על הלב.
—ולבסוף, נעמי החליטה להתמקד בעצמה, להקים קריירה משלה ולחיות חיים שלווים ללא תלות במבוכים של משפחה ובית.
