למה אתה לא פותח את הדלת?
לא רוצה! ולא אפתח. אורחים צריכים להודיע מראש, ולא לחרוג למגירות, למקרר, או לתיקיות.
אתה מתכוון להגיד שלא? היאהאם שלי! היא באה לבקר!
טוב, קבל אותה, אבל לא בבית שלי.
ואורית מצאה חיבור טוב עם אמא שלי.
אם אתתחיל לספור לי כמה היה החבר הקודם שלי טוב ממך, שנינו נבכה.
אני לא בטוחה בעצמי, הפתיעה רונית, משיחה את משטח המטבח. אם הייתם כל כך מוצלחים עם אורית, למה נפרדת ממנה?
אורי הביט בחלון, פניתי בחיסור.
את יודעת את הסיפור הזה טוב
יודע. אז אל תספר לי עוד על אורית שלך, חתכה רונית. אחרת אני אהיה הבאה שלך.
רונית כבר הייתה מוכנה לנקוט בצעדים קיצוניים.
היא פגשה את אורי לפני כמעט שנה במפגש של קבוצה משותפת. היא ידעה את אורית, אם שלא קרובה מאוד, והזמינה אותה איתה. אחרי כמה חודשים, אורית נעלמה מכל הקשר.
פעם, תחת השפעת שיכרון, אורי סיפר שפרד ממנה אחרי שתפס אותה במרוד, אפילו דמעות יצאו לו.
זה נגע ברונית: גבר שלא מפחד להראות רגשות, מעריך אהבה. משהו נגע בה, והיא רצתה לנחם ולעודד.
היא הבינה שהדבר הזה היה יותר אינסטינקט אימא מאשר עניין נשי, אבל זה היה מספיק כדי שהקשר יצא מהשורש.
הכל התחיל יפה: הוא יצר איתה פגישות אחרי העבודה, הסיע אותה הביתה, שלח הודעות מתוקות כל יום ושאל אם היא חורפתי חמה. רונית הרגישה עטופה בטיפוח.
הפעם הראשונה שהיא חששת היא כאשר קיבלה הודעה מאורית.
היי, שמעתי שאת יוצאת עם אורי. זה לא ענייני, אבל תתנהגי בזהירות. יש להם זוג חזק שלא נפרד, כולל האמא שלו.
רונית קיבלה זאת ברשימת השולחן, חשבה שמדובר בפרטים משניים. אהבה לא תתן למכשולים כאלה לעצור אותה. אם הוא היה רע עם אחת, זה לא אומר שיהיה כך עם אחרת.
היי, נדאג לבד את עצמנו. תודה על האזהרה, השיבה רונית.
היא לא רצתה להמשיך את השיחה, הרגישה שזה יפגע באוורור.
אורי לא דאג בנוחות שלה לשנייה.
כאשר אמא שלו, מרים קפלן, הגיעה פתאום ללא הודעה מוקדמת, רונית נשארה רגועה יחסית.
אולי שני הצדדים לא מבינים כמה זה מאכזב. מרים, כנראה, דואגת לבנה ורוצה לראות עם מי הוא גר.
רונית שלחה את אורי לקבל את אמא, הלבישה חולצה חומה, אספה שיער לקו וקמה עצומה, עייפה עם שקיות תחת העיניים, והלכה לפגוש את האמא הפוטנציאלית. בתקופה הזאת היא חקרה את המגירות במזנון הסלון.
אהה, הכול מבולגן, אמרה מרים בחיוך מתוח. והנעליים שלכם לא מתואמות. בואי נצא לארוחת בוקר, ואני אלמד אותך איך לקפל בגדים בלי שייגרמו נזקים.
במקום “שלום”, לומר שרונית מתבלבלת הוא כמעט לומר שלא לומר דבר. זה שהאדם הלא מוכר חודר בחפצי תחתונים בביתה נראה לה כחוסר נימוס.
אבל לענות בחוסר נימוס על חוסר נימוס בתחילת הקשר היה מוטעה, לכן היא סבלה.
אהובה, יש לך שקיות תחת העיניים! המשיכה מרים ברגישות. כדאי שתכיני מסכת מלפפון, או יותר טוב לבדוק כליות. יש לי חברה
רונית חייכה, הנהתה והפגינה עניין לשמוע על חולי של אנשים זרים. היא חיפשה רק לשקוץ לשינה, כי רק השעה הייתה שמונה בבוקר של היום הלא-עבודה. היא נרתעה במחשבה.
ביקורה של מרים נמשך עד ערב. רונית קיבלה טון של ביקורת ועצות יקרות על איך להשקות צמחים, לנקות אמבטיה ולרחץ כפות.
היא אפילו הצליחה לתרגל כמה דברים. היא חשה כמו לימון נלחץ. ובכל זה, אורי לא ניסה לעזור, ולא אפילו רמז לאמא שהוא רוצה מנוחה.
את אומרת שהאמא שלך תמיד כזאת פעילות? שאלה רונית בעדינות לפני השינה.
היא לא מתנגדת למשפחה גדולה וקרבה, אבל היא רצתה מרחק קצת.
כן, ומה? היא רק רוצה חברים, השיב אורי משועמם. לפני זה גרנו עם אורית אצל אמא, זה היה נוח, ועכשיו היא משועממת לבד.
אני מקווה שלא נחיה שלושה נהבה רונית.
מה הבעיה? אתה נגד האמא שלי? נרתע אורי. היא וחברתה אורית היו בטוב.
רונית נותרה שקטה. אורית הייתה שמונה שנים צעירה ממנה, תמיד חפצה להיות קרובה לאנשים. הן בטח ידעו את שמות חברות של מרים, את האיבחונים, היו חוטבות מצעים ויבשלו עוגות לפי מתכונים של חמות.
אבל רונית לא רצתה לחיות כך. היא כבר צברה ניסיון, והייתה בטוחה שככל שפחות אנשים מתערבים במערכת יחסים, כך היא תתפתח. אורי, עם זאת, היה עם דעה אחרת.
אמא שלי מאוד חברותית, מצליחה להתחבר עם כולם.
טוב, לא כולם ישמחו על כך, תחנת רונית במחשבה, אך לא הוציאה את המילים.
דבר נוסף: מרים חזרה בבוקר הבא, והיום הבא, וביצעה ביקורת על המקרר.
ביצים? אני לבשלת לאורי רק מביצי ברווז, זה בריא יותר לגברים, אמרה ברצינות. המדפים שלכם לא נקיים… אתם תשתו את זה. נזהר?
בפועל אני לא אוכל ישירות מהמדף, חשבה רונית.
נקה אותם, מרים קפלן, הבטיחה רונית. אנחנו רצינו לנוח היום, זה סוף שבוע
אורי ישן כל היום, בזמן שרונית נאלצה לארח את האמא.
נכון! סוף שבוע זה זמן לניקיון ובישול, הכריזה מרים בחוזקה. תפסי ספוג ומטלית. בשבוע הבא אלמד אותך איך להכין קציצות בשר כמו שאורי אוהב. תתפשטי על האצבעות!
רונית קפאה, חיברה ידיים על חזה. היא לא רצתה לרוץ אחרי הנחיות זרות לשני ימים ברצף.
מרים קפלן, אפשר לקבל את המספר שלך? כדי שנקבע מראש מתי לבוא. אולי יהיו לי תכניות לשבתיים הבאים.
להתקשר? כבר לא יכולה לבקר את בני? מרים קיבלה בקול מתוסכל.
בטח, רק שהבן גר עם אישה עכשיו. היה יפה אם ניקח בחשבון זה של האחרים.
עם אורית לא היו לנו בעיות כאלה, הוסיפה מרים, מתמרמרת.
זה אותו דבר, האמא של החבר לשעבר שלי לא קוראת לי מוקדם בבוקר, חיתכה רונית. היא גם מביאה עוגיות דובדבן, ממש טעימות. רוצה שאת אגלה את המתכון?
הפנים של מרים השתנו, קמטים על מצחה גדלו, נצנץ זעם בעיני.
רונית, תחשבי טוב. במשפחה שלנו אין מנגינה של ציפור לילה שבוררת ביום.
היא יצאה, אך הרגישו רונית תחושה של אשמה. היא לא ידעה מה לעשות. אורי לא שם לב, אמא שלו נכנסה לביתו כאילו היה ביתה. ובין השניים ריח קבוע של אורית.
אורית הייתה טובה יותר במלאכות, אמר אורי בטעות בערב. תתלמדי ממנה, תבשלי בשבילי.
רונית חשדה שמרים מנחמת את הבן, אך לא רצתה להעלות את הנושא. היא רצתה למחוק את זה מחייה.
החודש הבא עבר בשלום, בלי ביקורים, אך אחרי זמן מה הכל חזר. רונית קמה מתקליט, והפעם היא החליטה בחזקה שלא לפתוח.
רע? אולי. אבל איך אפשר להמשיך לבוא לבית של מישהי בלי הודעה לאחר רמז ברור?
חמש דקות אחרי, אורי יצא למרדרת, עייפי, מאוכזב ואפילו כועס.
למה אתה לא פותח את הדלת?
לא רוצה! ולא אפתח. אורחים צריכים להודיע מראש, ולא לחפור במגירות, במקרר ובארונות.
אתה מתכוון שלא תיכנס? היאאמא שלי! היא באה לבקר!
קבל אותה! אבל לא בבית שלי!
אורי יצר מרד שהשמיע אותו לכל השכנים. הוא האשים רונית בכך שהיא דוחה את אמו, ולכן גם אותו. מרים צעקה במקביל, דרשה שייכנסו, והתקשרה בטלפון.
בסופו של דבר רונית נזהרה באולטימטום.
די! או שתצא מיד, תסביר לאמא שלך מה משמעות המילה “אורח” ותשלח אותה הביתה, או שנפרד!
אורי בחר באפשרות השנייה.
רונית לא התאבלה במיוחד, הם לא הספיקו להפרד בצורה מסודרת אולי זה היה לטובה. לחיות עם אדם שהחבילות שלו כוללות סיפורים על חיבורים קודמים ואמא חודרת, היא לא רצתה.
חודשים אחרי, רונית קיבלה חדשות מפתיעות: לאורי הייתה אהבה חדשה. חברה משותפת, מהקבוצה ההיא, סיפרה לה.
אנחנו עובדות יחד. היא גרה עם אורי ואמו, אבל רוצה לברוח. אפשר להכיר? חייכה החברה.
למה?
אם מאמינים לאמא של אורי, את האישה האידיאלית: יפה, חכמה ובוחנת.
אנחנו מדברים על אמא של אורי ועליי?
כנראה שהאמהות של האנשים שמפסיקים לגור עם ויטה, נוטות להיות חמות.
מאז רונית החליטה לשקול כל דעה חיצונית, אך לא בלי ראש על הכתפיים, ולא להאמין לכל הרכילות.
היא גם הפכה זהירה כלפי גברים שמזכירים חיבורים קודמים ונאחזים באמא שלהם.
עם “מאצ’ו” כזה החיים קשים, האמא תמיד תעמוד בראש. אולי זה נכון, אבל במידה סבירה. אתם מסכימים?
כתבו בתגובות מה דעתכם, תנו לייקים.
חברים, אם אתם רוצים עוד סיפורים, השאירו תגובה ואל תשכחו לעשות לייק זה מניע אותנו להמשיך לכתוב!
