חתלתולה קפואה עם פנים עקומות הגיחה משום מקום מחוץ למכולת בשכונת מגורים ירושלמית, כמו יצור שנולדה משבריר של חלום או נשמטה ממחשבתו של מישהו. גוש פרוות קטן, תועה, נדמע על יד דלת הברזל, מכופפת רגליים, רועדת מקור ומהריח הלח שמילא את הרחוב אחרי הגשם. קריאת ה”מיאו” הדקה שלה חלפה בצל והדהדה לרגע בין הפסיעות, אבל עוברי האורח הנחפזים, עטופים במעילים, לא נעצרו פניה היו מלאות גלדים, עיניה צרות וחודרות, על צווארה ואזניה הפכה הפרווה לכתמים דקיקים ודלילים. מי שלח אותה לכאן? הכל היה קצת מטושטש, כמו בסצנה שנשמטה מסרט זיכרונות חורפי.
המוכרות במכולת ריחמו עליה. הן הניחו לה להתחמם ליד המטבחון, נטפו טיפות נגד פרעושים, אבל נדף ממנה ריח של סוד שלא מתפזר גם אחרי כביסה. כל בוקר, בדיוק בזמן חלוקת החלב, התייצבה מתחת לדלפק, כאילו יש לה שעון כיס בלתי נראה, וניסתה לטפס על ידי כל אדם שנכנס מחפשת חיבוק כמו שמחפשים מטבע אבוד בכיס של מעיל ישן.
החורף התעקש לזחול לירושלים מוקדם מאי פעם, והחתלתולה כבר רעדה בכל פעם שמד הטמפרטורה ברחוב נורדאו הצביע על חמש מעלות בלבד. נראה ששלולית קטנה מדי בשביל להחזיק מעמד כשהלילה יפול למינוס חמש עשרה. המוכרת, שבקיץ סיפקה לנו במקרה דומה גור חתולים אחר, שלפה טלפון, עיניה בורקות כמו פנסי לילה.
הגענו לאסוף אותה בשעת בין ערביים, העיר מלאה ריח אדמה וענן. היא התעוררה מהפינה, עיקלה את סביבתה בעיניים פנימיות, והתחילה להסתובב סביב הרגליים שלנו, מנסה בכל הכוח ללטף בזנב, לעמוד על הרגליים האחוריות, כאילו הבינה שמדובר בסיכוי האחרון לצאת מהיסודות החלומיים של החורף אל חום המגע.
כבר בשנייה הראשונה, לפי תמונה שנשלפה מנייד ישן, ראינו שהעור החולה היא סובלת מגָרֶבֶת. ברוך השם, התחלואה לא הייתה קשה מדי, והטיפול עבר בקלות. שמנו לה אמפולה של “עדן” או “בע”ח”, והמסע לרפואה היה קצר.
כשהמתינה למציאות חדשה, בדירת עמותה חמה בלב שכונת פת, התחילה לפרוט מנגינות גרגור ערבות, כמו טרקטור קטן בלילה גשום, והתחפרה על הברכיים. בימים הראשונים חיה סבב של אכילה ושינה, בלולאה בלתי נשברת, כל אחד מהם חלום בתוך חלום.
והשם? השם התגלגל בעצמו בת שבע. כי יש בה משהו מגוחך וכל כך מתוק, כמו תפוח אדמה קטן ומצחיק שמצאת בפינה של שוק מחנה יהודה, קצת עקום, קצת בלתי מובן, ובכל זאת משמח את הלב.
העור נשאר גס על האוזניים ועל כפות הרגליים, אבל בקרוב תשוב הפרווה. בת שבע כבר משוריינת לטיפול עיקור ושוב מרגישה כמעט בדיוק כמו שחתולה צריכה להרגיש חודשית, מדושנת ומכושפת מנעימת החיים החדשה, מוכנה להחזיר אהבה למי שיחבק אותה מתוך החלום.
