חתול בשם יועד נמצא סמוך לכניסה לבניין שלו בירושלים באמצע חורף קר במיוחד. יועד, פעם חתול ביתי, נדד חסר אונים ליד הדלת, מיילל בקול שובר לב, שורט את הדלת המתכתית הקרה ואפילו ניסה לנגוס בה. הוא פחד מאוד מהחוץ, שכן מעולם לא יצא מהדירה המוגנת. רגיל לפינוק ולחום, יועד רץ אחרי כל שכן או עובר אורח, מתחכך ברגליים, רועד כולו ומסתכל בעיניים שמבקשות עזרהכאילו התחנן שמישהו יציל אותו מהמציאות הקשה שאליה נזרק בפתאומיות, אחרי שלא מזמן עוד נח על שמיכה רכה ליד הרדיאטור, עכשיו חשוף לקור הקשה, לרוח ולשלג.
הסיבה לגורלו הייתה פשוטה וכואבת: בעלת הבית החליטה לאמץ עוד חיית מחמד, אחרי שראתה פרסום על חתול גזעי למסירה בחינם. המוסרת ביקשה לערוך לבדיקות דם לחתול הקיים. בבדיקות התברר כי יועד נושא את נגיף הכשל החיסוני בחתולים. למרות שהנגיף לא פעיל בגופו וחייו לא היו בסכנה, ולמרות שהנגיף לא עובר לאנשים או כלבים, בעלת הבית לא טרחה לוודא את המידע הזה ופשוט החליטה שהיא לא רוצה בבית חתול שמוגדר “חולה”. היא לא טרחה לשאול את הווטרינר, ופשוט הורידה אותו מהדירה אל הרחוב, בקור ובשלג, בלי להסס.
המצילה של יועד הייתה דווקא שושנה, מי שהייתה אחראית המשמרת בבניין. שושנה הבחינה לפתע שיועד כבר לא סביב הדלת אלא שוכב צימוד לגוש בשלג, מקורר ונטול כוחות. היא מיד אספה אותו אל חדר השירות בו שהתה, הניחה אותו על המעיל האישי שלה ליד תנור חימום, ואפילו שיתפה את הארוחה שלהקוסקוס פשוטשהפכה בעיני יועד לכמעט נס שהחזיר לו את הכוחות.
למחרת, לקחו אותו לעמותה בתל אביב. הוא סבל מהיפותרמיה קלה ומהצטננות, אך בזכות הטיפול, הוא התאושש במהרה. כיום יועד מחוסן, מסורס, עם פנקס בריאות מקצועי ונמצא בבית אומנה. הוא רק בן שלוש, מלא אהבה ורוךמחבק בכפותיו, מגרגר אל תוך האוזן, שר שירי חתולים אישיים ושמח להתפנק ולחלוק נשיקות עם אנשים. הפרידה מכל מתנדב קשה לו כל פעם מחדש, והחזרה לכלוב מלווה תמיד מבט עצוב.
יועד הוא חתול של ביתראוי לחיים מלאי חום ואהבה, בסביבה שבה לעולם לא ישפטו אותו רק בגלל תוצאה של בדיקה רפואית. סיפורו מזכיר לנו שלפעמים, ברחמים קטנים ובכוונות טובות, אנו יכולים לשנות גורלו של יצור שלם. לעולם אל נא נמהר לשפוט, ובמקום זאתנבחר להגיש יד, להקשיב ולגלות חמלה אמיתית, כי כל נשמה ראויה להזדמנות שנייה ואהבה.
