איך ודיה הכיר את החברה שלו לאמא שלו…

אמא, זו החברה שלי, גולדי… נדב ניסה להישמע כאילו זה קורה כדרך אגב, אבל בקולו אפשר היה לשמוע את ההתרגשות. ואנחנו… כלומר… האמת ש… נו… בקיצור… את מבינה…
ברור שמה שאתה רוצה אני יודעת מזמן… אמא בחנה בעיון את הבחורה שבנה בחר. אבל השאלה היא אם גם גולדי רוצה את אותו הדבר? גולדוש, את מכירה טוב את נדב שלי?
מכירה מעולה, ענתה גולדי בלי למצמץ. כמו שדף של מבחן פותרים שלוש פעמים.
מה אמרת? מירי, האמא, הייתה כל כך מופתעת שעברה לדבר אליה בלשון כבוד. זה בכלל דבר שבחורה אמורה להגיד?
מה הבעיה? זו אמרה ידועה אצלנו להכיר מישהו טוב-טוב. אבל עזבי אותך מנדב לרגע. חשוב שנכיר אחת את השנייה. אולי בכלל לא נסתדר.
מה זאת אומרת? התבלבלה מירי.
הכוונה היא, שאני ואת עוד נחכה ביחד בלילות שחור על הפסנתר, בזמן שנדב עושה חיים עם החבר’ה. ונדבר בינינו על הנחירות כשהוא חוזר, אחרי כל המסיבות שלו.
מה זה קשור אליי? ניסתה מירי להשיג שליטה בעצמה. את תישני בחדר שלך… אני מקווה…
אבל את הרי תשבי ליד הדלת ותדאגי… כל האימהות עושות את זה.
רגע, מה הולך פה… נדב הקשיב לשיחה המוזרה הזו, משתומם.
שקט! קפצו יחד שתי הנשים העתידיות בחייו.
אז מירי, רציתי לשאול, את מרימה ידיים לפעמים? כי נדב משקשק רק לשאלות על זה…
מה זאת אומרת? מירי פערה עיניים גדולות. נשים בכלל מרימות ידיים?
בטח שכן, גולדי צחקה. יש כאלו שמכות את הבעלים חבל על הזמן.
אלוהים, מירי כיסתה את פניה בידיים. איזה שפה… איזו דרמה…
נו, נו, גולדי הסתכלה עליה בעיניים טובות. בואי תהיי אמיתית, אף פעם לא רצית לפרק סטירה לבעל? או לבן?
טוב… מירי כמעט הודתה, אבל חזרה אל עצמה מיד. לא. אף פעם.
אני מעריכה את הניסיון להיראות אצילית, חייכה גולדי, אבל לא מאמינה. איך אפשר לגדל ילד שובב כזה ולא להתעצבן? דרך אגב, נתת לו עונש כשהיה קטן?
בחיים לא! והפעם דיברה מירי אמת.
היי… עוד ניסה נדב להכניס מילה, אבל מיד חטף:
שקט שם!
חבל שריחמת עליו, מירי… גולדי ליטפה את גבו של נדב. כזה בחור שכולו חיפושי הרפתקאות צריך לדעת לפעמים גם להציב גבול. אבל נדב שלך בחור זהב. אפשר עוד לכוון אותו למסלול הנכון. דרך אגב, אפשר להרתיח קומקום? תה משחרר, וגם הבאתי עוגת גבינה עם שוקולד…
בערב, כשדודי, הבעל, חזר מהעבודה, מירי הכריזה בקול, לא ליד אלא מול נדב:
דודי! נדב שלנו, סוף סוף, עומד להתחתן!
נו באמת?! לא להאמין! קרא האב בהתלהבות.
רגע, תרגעו, רק שוקל, העיר נדב בזהירות.
לא, חמודי, אמא הנמיכה את קולה לטון מאיים. הפעם אתה באמת מתחתן. ואם תתחרט אני עושה מגולדי בת.
אמא, היא לא יתומה, חייך נדב. יש לה הורים.
אז מה? ענתה אמו בנוקשות. אז אני אחזיר אותך לבית החולים ליולדות ואסביר שהביאו לי ילד אחר… ואבא שלך יתמוך בי.
אם צריך אני גם אשבע, הנהן דודי והרים אגרוף לעבר הבן.