יומן אישי, 3 ביוני
אתמול בערב קפצתי לשכן שלי, אביתר, לבקש מקדחה. הוא פתח לי את הדלת במכנסי טרנינג וחולצה ישנה של הפועל באר שבע.
“יאללה, תיכנס. בדיוק סיימתי לאכול,” הוא חייך.
נכנסתי אליו. הדירה שלו תמיד מסודרת ומטופחת. מהמטבח התפשט ריח של עוף בתנור עם עשבי תיבול, ועל השולחן עמדה כוס יין אדום ולפטופ פתוח.
אביתר בן 51, גרוש כבר 12 שנה. מהנדס תוכנה בחברת סטארט-אפ. כל חודש מקבל בערך 14,000 ש”ח נטו. מאז שעברתי לבית הזה לפני חמש שנים, לא ראיתי אצלו אף אישה. לא חברה, לא ידידה – כלום. הוא תמיד לבד.
הוא הושיט לי את המקדחה, מזג לי גם צ’ייסר ויסקי. “תשב רגע, לא התראינו הרבה זמן.”
ישבנו במטבח, לגמנו יחד. אחרי כוס שנייה, שאלתי אותו פתאום, “תגיד, אביתר, למה אתה לבד? לא מנסה להכיר מישהי?”
הוא חייך בעצב. “תשמע, יואב, לא מחפש בכוונה. אחרי 12 שנים לבד, הבנתי שטוב לי ככה.”
“למה בעצם?” חקרתי אותו.
הוא נשען ונשם עמוק, “אני אגיד לך, יש לי שש סיבות טובות, שאתה בטח תבין. אלו סיבות שכואבו לי על בשרי.”
הסיבה הראשונה פחד מאובדן כלכלי בגירושים
“התגרשתי לפני 12 שנה. הייתי נשוי ליעל 18 שנה, יש לנו בת רותם היא גרה ברחובות ולומדת עבודה סוציאלית. התגרשנו כי היא בגדה בי עם מישהו מהעבודה שלה. בגלל החוק, נאלצנו למכור את הדירה ברעננה ולחלק את הכסף חצי-חצי, למרות שאני זה ששילמתי כמעט את כל המשכנתא. נשארתי עם דירה ישנה וקטנה ברמת גן.”
הוא הסתכל עליי, יציב וחד: “עבדתי קשה, והיא קיבלה חצי. זה נראה לך הגיוני? עכשיו, אם אני אכנס לעוד מערכת זוגית, תרצה שאסכן שוב את מה שהשגתי? נשמע לי מטורף.”
שמרתי על שתיקה. לא היה לי מה להגיד.
הסיבה השנייה אין תמיכה לחלומות
“יש לי חלום קטן,” הוא המשיך, “לקנות וספה ישנה, לשפץ אותה ולנסוע איתה בימי שישי לטייל. כבר שנה אני חוסך לזה. בעוד חצי שנה אצליח. כשהייתי נשוי, רציתי ללמוד גיטרה. יעל רק צחקה ‘מה אתה ילד?’ וגרמה לי להפסיק. חלמתי לטוס לכנרת בכיף, עם אוהל, והיא ‘למה אתה בורח מהמציאות? יש שכר דירה לשלם.’ לא יצא כלום. היום אני עושה מה שאני רוצה ואף אחת לא יורדת לי על הראש.”
הוא שפך לעצמו מים, הסתכל על הרגליים.
הסיבה השלישית ציפיות מוגזמות של נשים
“לפני שלוש שנים ניסיתי אתרי הכרויות, בלי להסתיר כלום. אישה בשם הדס, בת 46, מנהלת משרד רואי חשבון, מרוויחה בערך 6,000 ש”ח בחודש, כתבה לי ‘אתה גבר נחמד, אבל אני רוצה מישהו שמכניס לפחות 20,000 ש”ח בחודש.’ עניתי לה וכמה את מרוויחה? היא נעלבה וחסמה אותי. כך קורה המון. נשים בנות 40 פלוס, רוצות חתן עשיר, דירה בתל אביב, רכב שטח, והן בעצמן לא מביאות כלום, ‘רק נשיות.'”
הוא הרים את הכוס, הסתכל סביב: “אני חי יפה, יש לי הכל, אבל בעיני נשים רבות אני ‘לוזר’. למה לי להרגיש קטן?”
הסיבה הרביעית הסתדרות בבית
שאלתי: “לא חסר לך בית חמים, אוכל של פעם? לחזור הביתה למישהו?”
הוא צחק: “תסתכל פה, הכל מסודר. אני מנקה שעה בשבוע, מבשל לבד. העוף היום יצא מעולה. כביסה? המכונה עושה הכל. ואם בא לי אוכל אחר יש שוק שבת במרחק שני רחובות.”
הוא פנה אל הארון: “פעם זה היה בשגרה שנשים מכינות, היום חצי מהנשים לא יודעות לעשות חביתה. למה לי מישהי שבמקום אוזן תקנה וולט?”
הסיבה החמישית חוסר אמון ופחד ממניפולציות
הוא מזג לנו שוב ויסקי. “תשמע, אחרי הגירושים ניסיתי לצאת קצת. פגשתי את סיוון סיפרה שהיא גרושה. אחרי חודש גיליתי שבעלה גר איתה, והיא פשוט רצתה מישהו ‘מהצד’. אחר כך עם מאיה ‘אין לי ילדים’, היא אמרה, ואז גיליתי שני ילדים קטנים. מה? למה?”
“זה נמאס. שקרים ובדיות, רק כדי שלא אגיד לא.”
הסיבה השישית כל יוזמה נחשבת להטרדה
הוא נשען אחורה וחייך עקום: “פעם, לפני שנה, ניסיתי לגשת למישהי בצומת ספרים. בחורה חמודה, קוראת א.ב. יהושע. נכנסתי איתה לשיחה מיד הסתכלה עליי כאילו אני מטרידן סדרתי. ‘תודה, אסתדר לבד,’ ענתה בייבוש והסתלקה.”
“כל יוזמה מגבר היום נחשבת להטרדה. פונה בפייסבוק אתה סטוקר. מציע לקפה חושבים שאתה מחפש מישהי למיטה. באיזשהו שלב, אתה פשוט מפסיק לנסות.”
רק הקשבתי ושתקתי. אי אפשר להתווכח עם כל זה.
“האמת, יואב, יש נשים מקסימות. נדירות. למצוא אחת זה כמו למצוא מחט בערימת שחת. והמחיר של טעות ענקית: כסף, לב, זמן, בריאות. בגיל שלי, לא מתאים לי להמר על זה.”
הוא קם למזוג עוד קצת מים, חייך.
“אני בן 51. יש לי דירה, רכב, עבודה טובה, חברים, תחביבים. אני לא בודד, יש לי שקט אמיתי. למה להרוס את כל זה בשביל סיכון של עוד מערכת יחסים?”
חזרתי הביתה, שכבתי במיטה, חשבתי על המילים שלו.
אני בן 49, נשוי 23 שנה. יש לי אישה טובה, בית עם ריחות של חלה בסוף שבוע. אבל אם הייתי נשאר לבד, אולי הייתי הולך בדרכו של אביתר?
כנראה שכן.
האם אביתר חכם שבחר להיות לבד או סתם מפחד להתמודד שוב עם כאב הלב והכישלונות של קשר?
האם באמת כל גבר גרוש בישראל יודע שהפסד כל רכושו מחכה מעבר לפינה, או שאולי זה סתם פחד?
האם אדם בגיל חמישים צריך להימנע מהזדמנויות לאהבה כי העלות של טעות גבוהה מדי או שאולי זה סתם אגואיזם?
האם באמת נשים לא תומכות בחלומות של הגברים שלהן, או שאולי אנחנו פשוט לא חיפשנו מספיק טוב?
אין לי תשובות. אולי יום אחד אגלה.
