שִׁנָה חֲמֵשׁ שָׁנִים שֶׁל חַיִּים רַגְעִים כְּגַרוּשׁ בּוֹדֵד רָגִילִי לְסְדֵר יְמֵי-יוֹם לְעַצְמִי. בְּאַחֲרוֹנָה הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַשָּׁקֵט בַּבַּיִת הָרֵק נוֹפֵל קָשֶׁה מִדַּי.
אֲנִי בֶּן 56, בְּהָרְבֵּה תוֹדָה לָאֵל בְּרִיא וְעִם כֹּחוֹת בִּירִידָה מַזְעָרִית. פִּתְאֹם הִבַּנְתִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְנַסּוֹת לְפָגוֹשׁ אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עִם מִי לַחֲלוֹק אֶת הַחַיִּים. נִרְשַׁמְתִּי לְאַפְּלִיקַצְיַּת הַכְּרוּיוֹת וּמַהֵר מְאֹד נָפַלְתִּי עַל מִשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן בֶּאֱמֶת.
הַפְּרוֹפִיל הָיָה פָּשׁוּט וְלָעִנְיָנִין:
“נוֹעָה, 56, אַלְמָנָה, מְחַפֶּשֶׁת אִישׁ יָשָׁר וּנֶאֱמָן לִקְשָׁרִים אֲמִתִּייִם”.
בַּתְּמוּנָה הַפָּנִים הָיוּ טוֹבוֹת עֵינַיִם, פָּשׁוּטָה בְּהוֹפָעָה, לְלֹא גִּזְמָה. הִתְחַלְנוּ לִתְקַשֵּׁר בִּמְהֵרָה. בִּפְגִישָׁתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה בֵּהִרְצִינוּ קִבַּלְנוּ שֶׁזֶּה יַכְלוֹ לַעֲבֹד בִּינֵינוּ. הַדְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְחַפֵּשׁ הַתִּכּוּבות נֶצַח, אֶלָּא בַּת זוּג שֶׁתִּהְיֶה אִיתי בַּחַיִּים אֲפִילוּ בַּיְּוֹמְיוֹם וּבְחָפְשָׁה. הִיא הִסְכִּימָה וְקָבַענוּ לִפְגֹּש אֶת זֶה בַּמְּרוֹכָז הָעִיר בַּסּוֹף שָׁבוּעַ.
הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה עָבְרָה בְּחֶן. הִתְהַלַּכְנוּ אֲרוֹכוֹת, הַמֶּזֶג הָאֲוִויר הָיָה נֶהֱדָר. הִיא סִפְּרָה עַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנֶּכְדִים, וַאֲנִי הִקְשַּׁבְתִּי בְּעֵרֶב, מְנִיד רֹאשׁ. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהִיא שֶׁקֶט, בְּלִי הִתְפַּרְפְּרוּת. בַּסּוֹף פְּגִישָׁה הִזְמַנְתִּי אוֹתָהּ לְבֵית קָפֶה, יָשַׁבְנוּ וַאֲנִי שִּׁלַּמְתִּי אֲנִי מֵהָעוֹלָם הַיָּשָׁן, גֶּבֶר מַזְמִין מְשַׁלֵּם.
כָּךְ הִתְפַּתְּחָה תְּקוּפַּת הַפִּרְחִים וְהַמַּתְקוֹת. כָּל הַפְּרָחִים וְהַשּוֹקולָדִים עָבְרוּ דֶּרֶךְ הָאַרְנָק שֶׁלִּי, אֲבָל הַשָּׁעוֹת הַיָּפוֹת הָיוּ בָּרֵאשׁ בְּשְׁנֵינוּ. בְּכָל שִׁשִּׁי וְשַׁבָּת פָּנִינוּ לְעֶרֶב תַּרְבּוּת. אֲנִי לֹא כֵּסֶף אַמְן, אֲבָל עִם תַּצְרֹךְ שָׁנָה שֶׁעָבְרָה עָבְרוּ לַעֵרֶךְ שַׁלֹּשֶׁת אַלָפִים שֶׁקֶל.
הוֹלַכְנוּ לְהֶצֶג, לְאַחַר מִכֵּן הִיה יָשִׁב עַל מַסַּדֵּי שֻׁלוֹחָן בְּרֵסְטוֹרָן. גַּם בַּתַּעֲלוּלוֹת שְׁבוּעִיוֹת וּמַחֲנוֹת גָּלוּי הַיִּינוּ בְּחֶבֶר עַל הַדֶּרֶךְ.
נִסִּיתִּי לִתְנַהֵג כַּגֶּבֶר מְעוּדָן, חָשַׁבְתִּי שֶׁכָּךְ אֲנַחְנוּ נִתְקָרֵב. הִיא חִיֵּכָה בְּנַעִים, חָזְקָה בִּי בַּדֶּרֶךְ וְאָמְרָה:
אֵלִיעָזָר, נַעִים לִי אִתְּךָ וְאַתָּה אַדִּיב בִּמְיֻחָד.
הֶחְמֵיא לִי, בֶּטַח.
סִימָנִים מַדְאִיגִים בְּקוֹלְנוֹעַ
בִּמִבָּט אָחוֹר יָכוֹל לְהָבִין אֶת כָּל הָסִימָנִים.
רִאשׁוֹנָה, הִיא לֹא פַּעַם אֲחַת לֹא הִזְמִינָה אוֹתִי לְבֵיתהּ. לֹא לוּ לְסֵפֶל תֵּה, לֹא סְתַם. תָּמִיד הָיוּ תֵּרוּצִים: “הַבַּיִת בִּבִּלְגוּן”, “הַנְּכָדָה בָּבַּיִת”, “עֲיֵפָה אֲנִי מֵעֲבוֹדָה, בּוֹא נֵשֵׁב בְּקָפֶה”. חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא נִפְגַּעַת אִשָּׁה לְבַד הִתְרַגֵּלָה לְהִתְבַּדֵּד.
בֵּית, דִּיבוּר עַל גִּיל הָיָה תָּמִיד מוּזָר. בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁהָיוּ בִּלְתִּי-רוֹצִים, הִיא נִרְאֲתָה צְעִירָה וּמָלֵא חַיִּים. מִידִי שֶׁהַנּוֹשָא נִהְיָה אִישִׁי יוֹתֵר קִבֵּלה גֵּבֶר שֶׁרָק מְצַפֶּה לִפְּקָרִים.
פַּעַם אֲחַת בְּקוֹלְנוֹעַ יָשַׁבְנוּ בַּשׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה וְהִנַּחְתִּי שָׁלוֹם בְּעֶדֶן עַל בִּרְכָּהּ. הִיא מִיַּד הֵזִּיזָה אוֹתוֹ, קָרָה אִמְרוּנָה:
אֵלִיעָזָר, אֲנָשִׁים מִסָּבִיב מַבִּיטִים.
נוֹעָה, חשֵׁכָה, אֵין אֶף אֶחָד סָבִיבֵנוּ.
זֶה לֹא מְיָתַּר לִי, זֶה לֹא נָכוֹן. אֲנַחְנוּ לֹא תִּיכּוֹנִיסְטִים.
חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ לָה חִנוּךְ הַקְפָּדִי, אוּלַי הִיא בַּעֲלוֹת מָדוּר. רָק שִׁנִּיתִּי עַל מַשֶּׁהוּ מֻזָּר. לֹא אֲנַחְנוּ בְּגִיל שֵׁש עֶשְׂרֵה, וְהַזְּמַן עוֹבֵר נִמְהֶר לַעֲשוֹת מִפְּסָד שֵׁינְעוּת.
סִפְּרָה דֵּטָלִים עַל כָּאֵבֵי גַּב אַיִז לַמֵּדַּי. בַּגִּיל הַזֶּה לְרֹב הָאֲנָשִׁים יֵשׁ זֶה, אֲבָל הִיא בָּעָה הַעֲרָכָה בָּעָם. בֶּעָרֶב שָׁלֵם יָכוֹלָה לְתָאֵר אֵיךְ כוֹאֵב לָהָּ הַגַּב אוֹ אֵיזוֹ תְּרוּפָה עוֹזֶרֶת בְּיוֹתֵר.
הִקְשַּׁבְתִּי, הִזְדַּהֵיתִּי ואפילו הִצַּעְתִּי מוֹמְחֶה וּכְשֶׁהִזְכָּרְתִּי שֶׁאֲנִי שׂוּחֶה פַּעַמַיִם בַּשָּׁבוּעַ, הִיא גִּלְגְּלָה עֵינַיִם:
לָמָּה לְךָ כּוֹחַ? אִפְשָׁר לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב בְּפָּזוֹן. הֵבֵט, בַּגִּיל שֶׁלָּנוּ נָכוֹן לִהְיוֹת עַל הַסָּפָּה עִם סֵפֶר, לֹא לִשְׂחוֹת בַּבָּרֵכָה.
אֲבָל לִי לֹא הָיָה כָּל רָצוֹן לְחַיוֹת עַל הַסָּפָּה וּלְסָפֵּר בִּצְלֵלים.
רֶגַע הָאֱמֶת וְדִּבּוּרֵי בּוֹשָה
אַתְמול הֶחְלַטִּי פָּרוֹץ מַסְפִּיק לִמְשֹׁךְ. שְׁנֵי חוֹדְשִׁים מַסְפִּיק לְהֵבִין.
סָעַדְנוּ בְּמִסְעָדָה גְּרוֹזִינִית, חִיֵּכָה וְסִפְּרָה סִיפּוּרִים עַל קוֹלֵגוֹת. נִרְאָה שֶׁעַכְשָׁו הִיא אוּלַי מוּכָנָה לַדָּבָר יָשָׁר.
לְאַחַר הָאֲרוּחָה יָשַׁבְנוּ בְּמִכוֹנִית שֶׁלִּי. בַּחוּץ טִפְפֵּף גֶּשֶׁם, בַּפְּנִים חַמִּים, מוּזִיקָה שֶׁקֶטָּה. הִחְזַקְתִּי לָהּ יַד, וְהַפַּעַם הִיא לֹא הֵסִירָה אוֹתָהּ.
נוֹעָה, נֵילֵךְ אֵלַי? נֵשֵׁב, נִשְׁתֶּה תֵּה, נֶאֱזִין לְשִׁירִים.
תִּכֵּף גוּפָהּ נִתְקָפָה מַתָּח, הַחִיּוּךְ נֶעֱלָם, וְהַפָּנִים קָפְּאוּ.
אֵלִיעָזָר, לְמַה בְּדִיּוּק אַתָּה חוֹשֵׁב?
בְּפְּשִׁיטוּת, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ. אֲנִי פָּנוּי, אַתְּ פְּנוּיָה. חוֹדְשַׁיִם יָפִים כָּבַר. טִבְעִי לִרְצוֹת קְרוֹבָה.
אִזִּינָה לִפֶּצַע יָרִיר, שִיוּרִים עַל גִּיל, בּוֹשָׁה וְרוּחָנִיוּת. נִתְקַפְתִּי תְּדָמָה.
מָה אִתָּךְ? בְּקוֹל קָשֶׁה. זֶה עֲנוּנֶה לַצְּעִירִים. לָמוּת לָנוּ זֶה? תַּדְמַיִן לָךְ, אֵיךְ נִרְאֶה בָּלֵיל קְמָטִים, בֶּטֶן. בַּגִּיל הַזֶּה חָשׁוּב רֵעוּת, עֶזְרָה. אַתָּה חוֹשֵׁב עַל גּוּף.
נַעְצַרְתִּי. יָצָא שֶׁאֲנִי בְּעֵינֶיהָ “בֶּהֱמָה”?
חַבְּל, אֲנִי מִתְאַמֵּן בַּחֶדֶר, אַתְּ נִרְאֵית מַצּוּיָן. לָמָּה לִקְבּוֹר אֶת הַתַּשְׁתוּיוֹת בַּחַיִּים? מִי קָבַע שֶׁכַּל בַּגִּיל הַזֶּה לְרֵעוּת?
כָּךְ עוֹשׂוֹת נָשִּׁים יְשָׁרוֹת! יֵשׁ לִי נֶכְדִּים, עַצִּיץ וּמִשְׁפָּחָה. לֹא יָף לִי בָּעֵינֵי בָּנִים שֶׁיֵּשׁ לִי גֶּבֶר.
אֵלָה לֹא יַצּוּאִים לְזִקְנָה! שְׁנֵי חוֹדְשִׁים לְלֹא עֲמִקָּה, סְעוּדוֹת עָלַי, חָפְּשִׁי וּפְרָחִים. לֹא הִתְבַּשְׁתְּ לְקַבֵּל מִזֶּה. וּכְשֶׁאֲנִי רוֹצֶה חִבָּה, מִיָּד דִּיבּוּרֵי פְּגִיעָה.
הִיא נֶעֱבָה, לֹא בְעֵינָהָב וּמַהֵר יָצְאָה מֵהַמְּכוֹנִית. לֹא רָצִיתִי לָרוּץ אַחֲרֶיהָ. עָמַדְתִּי וְהִבַּטְתִּי בָּהּ מִתְרַחֶקֶת בַּגַּאֲוָה, וְהִרְגַּשְׁתִּי כְּאֶבֶל כָּדוֹל.
אֲנִי אוֹהֵב שִׂיחוֹת עֶמֶק, סֵפֶר טוֹב, וְהִסְטוֹרְיָה. אֲבָל גַּם יֵשׁ לִי רְצוֹנוֹת קִרְבַת גֵּבֶר-אִשָּׁה, וְלֹא מוֹכֵן שֶׁתִּהְיֶה לִי בְּעוֹד חֲמֵשִׁים גִּבְעוֹת עַל “גִּיל וּבֹשֶׁת”.
מָחַקְתִּי אֶת מִסְפָּרָהּ וְאֶת הַפְּרוֹפִיל שֶׁלִּי. צָרִיךְ לְהִתְאַסֵּף.
מְעַכְשָׁו, בְּפְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה מְגַלֶּה דַּעַת עַל יוֹחֵס לַקִּרְבָה. עוֹד הַרְצָאָה עַל גִּיל וְנֶכְדִּים? מְחַלְּקִים חֶשְׁבּוֹן וְאוֹמְרִים שָׁלוֹם.
לְפַעַם גַּם בַּגִּיל הַמִּתְקָדֵם מֻתְרַת לְחַפֵּשׁ חַיִּים מְלֵאִים וְאַהֲבָּה אמִתִּית. אִם חוֹסְמִים אֶת הַלֵּב־הוֹפֶךְ לֲַרֵיק הַגָּדוֹל בִּפְנִים.
