לעולם אל תשפוט אדם לפי מה שהוא לובש וזה נכון במיוחד בארץ שלנו, איפה שלפעמים אנשים הכי עשירים מסתובבים הכי פשוט. יום אחד קרה לי מקרה כזה, ואני מרגיש שחייב להעלות את זה על הכתב.
נכנסתי לסוכנות הרכב הכי יוקרתית בתל אביב, לבוש בסווטשירט אפור וג’ינס קצת ישנים. עמדתי שם, נשען על מכונית ספורט חדשה ומבריק, מתבונן בברגים ובפנסים. בדיוק באותו רגע, ניגשה אליי בריצה בחורה מנהלת מכירות, שמה היה עֲדִינָה. היא הייתה לבושה בחליפה מוקפדת, הכל מגוהץ ומושלם, הפנים שלה מסודרות כמו צילום לקטלוג, אבל החיוך? עקום וזלזלן.
היא עצרה מולי, סקרה אותי במבט מהיר, ואז הצביעה לכיוון היציאה ואמרה בקרירות:
“עצור רגע, אדוני, תחנת האוטובוס נמצאת ברחוב ההוא לא נראה לי שאתה אמור לעמוד לידי רכב כזה, חבל שתפגע בצבע עם הבגדים שלך. אלה רכבים שלא תוכל לחלום אפילו להעיף עליהם מבט”.
עמדתי מולה, שותק, לא מרשה לה להיכנס לי מתחת לעור. ברגע הזה הצצתי לשעון, צמיד מתכת פשוט. ופתאום, דלת המשרד נפתחת בטריקה מנכ”ל הסוכנות, דוב שטרן, צץ החוצה, כולו נרגש, בחולצה לבנה ועניבה אדומה, מתקן לעצמו את הגקט תוך כדי ריצה.
הוא טס על פני עֲדִינָה כאילו היא אוויר. נעצר לי מול האף, משתופף קצת ומברך אותי בלחיצה חמה:
“ברוך הבא, אדוני! אני מנסה להתאפס מרוב התרגשות לא ציפינו שמי שמחזיק את כל רשת הסוכנויות בארץ יגיע כל כך מוקדם!”
העור של עֲדִינָה נהיה לבן, מישהו היה יכול לחשוב שהיא ראתה רוח רפאים. כל הביטחון שלה התפוגג תוך שניות. הסתובבתי אליה, הבטתי לה ישר בעיניים בלי כעס, רק אכזבה עמוקה, ואמרתי בשקט:
“רציתי להגיע כדי להודיע לך על קידום, אבל עכשיו כבר לא צריך לחשוב פעמיים אחרי איך שהתייחסת לאדם זר”.
היא ניסתה לדבר, גרונה התכווץ.
סיימתי את זה מהר פניתי אל דוב:
“אני לא רוצה בחברה שלי אנשים ששופטים אנשים לפי חשבון הבנק או לפי בגדים. תסיים איתה פה ועכשיו. ובבקשה, תכין לי את המפתח של הרכב הזה אני לוקח אותו בעצמי”.
הוצאתי מהכיס כרטיס פלסטיק פשוט, כזה אף אחד לא היה שם לב אם לא היה יודע אבל זה כרטיס VIP ללא הגבלה. דוב לקח ממני ברעד קל. עֲדִינָה רק עמדה באמצע האולם, רואה את כל החיים המקצועיים שלה מתפוגגים בגלל רגע של זלזול, רק כי חשבה שסווטשירט שווה פחות.
הלקח שהיום אני מוצא חשוב: כסף אולי קונה מכונית, אבל לא את תרבות הלב, ולא את היחס לאנשים. תלמדו להסתכל על כל אדם לא משנה איך הוא לבוש מה יושב מעבר ללבוש החיצוני. לעולם אי אפשר לדעת מי נמצא מולך באמת.
