– שלום, רונה! סליחה שאני מפריע, אני השכנה מהדירה למטה.
– עכשיו אני אוריד את המוזיקה, – ענתה הבחורה בחלוק קל וביד כוס יין.
– ממש לא בגלל המוזיקה דפקתי. התקשרו מהעבודה של בעלי, וביקשו שיגיע בדחיפות.
– הכול בסדר איתו?
– לא אמרו. רק שצריך לבוא דחוף. לאמא שלי לוקח הרבה זמן להגיע. את תוכלי לשמור על הבן שלי? הוא בן שבע וחצי, עקרונית הוא יכול להישאר לבד, אבל אני מאוד אחשוש… גם ככה אני בסטרס…
– ברור, אתלבש ואבוא למעלה.
– הוא ילד רגוע, או שהוא מסתכל בטאבלט, או שואל מלא שאלות.
***
בחורה עם גופייה לבנה וגינס ישבה ליד השולחן, שתתה תה ודיברה בטלפון:
– זאתי מיכל מהחשבונות טמטמת ברמות. רואים איך היא נמסה ליד גדי מההנהלה.
אל המטבח נכנס הילד עם טאבלט ביד. מהטאבלט שמעו ויכוח הילדים מ”אמא ואבא בודקים” לא הצליחו להסכים זה עם זה. על הגופיה של הילד היה כתוב “העתיד שייך לרובוטים.
– רגע, תני לי לסיים, מדברת, אני עושה קצת התנדבות, – אמרה וניתקה. – שלום, אני רונה. תרצה תה?
– לא, תודה. אני יונתן. אמא אמרה שאת תשמרי עליי. את יפה… למרות שאמא אומרת שכל היפות לא מוצאות מזלן. ואבא אומר לה שבקצב הזה או שהיא לא נאה, או שהנישואים שלהם כישלון.
– יש לכם אחלה חוש הומור בבית. תודה על המחמאה, ובאמת חכי עם הפחות מזל…
– ויש לך בעל?
– בואי נאמר ש… הלך למכולת וחזר לפני שלוש שנים.
– אה, אז הוא עזב אותך! עכשיו הבנתי.
– תגיד, יש אצלכם משהו יותר חזק מהתה? מהשיחה הזאת נהיה לי רע…
– נראה לי יש יין במקרר.
– תודה, עדיף לי תה. אני בכל זאת אורחת.
– רונה, את צריכה בעל חדש.
– יונתן, אני אחכה עד שתהיה גדול. טוב, איפה מוצאים כאלה בכלל…
– את באמת מחפשת? ראיתי בתכנית שאם רוצים משהו, צריך לדמיין אותו ממש ברור.
– שלח לי קישור. שיהיה, אני רוצה מישהו שהוא עשיר, יפה, טוב לב, אוהב אותי, דואג להכול…
– ולמה הוא ירצה אותך?
– מה זאת אומרת? אני אוהב אותו, אטוס ליום ספא…
– טוב, ומה יוצא לו מזה? אם הוא חכם, ברור שהוא רוצה מישהי שתהיה שותפה. אף אחד לא רוצה סתם שוכנת בבית…
– איפה בדיוק היין אצלכם? – פתחה את המקרר, מצאה בקבוק, שפכה את התה לכיור ומילאה ספל ביין.
– ראיתי גם בתכנית על נשות עשירים – כולן שותות לבד בווילות ומשתעממות.
– זה, חמוד, קוראים בדידות. רוצה כוס יין? סתם.
– את יודעת על מי אתחתן?
– עליי, כבר אמרתי לך!
– ברצינות.
– על מי?
– על תמר מהחוג לרובוטיקה. היא חכמה. אפילו יותר ממני. בתחרות פעם שהמכשירים לא התחברו בבלוטוס, כבר כמעט בכיתי, היא הרגיעה ואמרה בוא ננסה בחוץ, אין שם הפרעות. נכנסנו ליערון ליד הבית, פתאום זה עבד וזכינו בתחרות. היא כמו קבוצה בשבילי! אני סומך עליה! קל לאהוב אותה.
הבחורה גמרה לשתות ומילאה לעצמה עוד.
– אז תמר גנבה לי חתן כזה. אז בעצם, בעלי אני אמורה לחפש בעבודה?
– אלה שבאמת חזקים מוצאים לבד. לא צריך לרוץ ולחפש כמו עגבניות בסופר.
– יועץ גדול נהיית, אה?
– תתעשרי בעצמך, תהיי יפה וטובה זה יעבוד.
– בשביל מה לי אז מישהו? הייתי טסה לטייל בעולם, לומדת אנגלית, רוקדת סלסה, קורסי אפיה. לומדת להכין פסטה!
– אז מה עוצר אותך?
– אין לי בעל שישלם.
– אז אולי את בדיוק השוכנת. טפילה.
– נו באמת. בסך הכול רוצה אושר נשי רגיל.
– תפסיקי לראות סרטים, תחפשי אושר בעצמך, אל תבזבזי את כל החיים בתסכול.
– שקט! אל תטיף לי מוסר. כנס לחדר שלך, חכמולוג! לך לישון.
הילד נכנס לחדר. הבחורה מחתה דמעה וגמרה את היין. הטלפון שלה צלצל, והיא ניתקה. הדלת נפתחה, והזוג חזר. קצת מבושמים, כולו מחייך.
– רונה, תודה ששמרת, את מדהימה, – שרה השכנה.
– לא בעיה, שתיתי טיפה מהיין שלכם…
– עזבי, הכול בסדר.
– אז הכול בסדר אצל בעלך?
– הסתבר שהוא והחברים מהעבודה עשו לי מתיחה, היום יש לנו יום השנה לנשיקה הראשונה, באתי אליו למשרד, והוא שכב שם עם פתק על החזה אני יפהפיה נרדמת, נישקי אותי! אחר כך קנינו יין, הלכנו לסרט, כמו פעם.
– השתגעתם כולכם… אני חייבת ללכת.
– איך יונתן התנהג? – שאלה האם כבר מדלת הכניסה.
– גרוע מאוד… אפשר לשמור עליו יותר? חייבת לחנך אותו…
