כשמתרחשת חתונה במשפחה, זו התרגשות גדולה לכולם. הנישואין ממלאים את כולם בשמחה והתרגשות.
מסיבה כלשהי, אנשים תמיד מסתכלים על הדברים רק מצד אחד, למרות שלכל דבר, כמו מטבע, יש שתי פנים.
לא, אני לא חושבת שנישואים הם דבר נורא. פשוט, הרבה נשים עדיין מאמינות שאושר ניתן למצוא רק דרך הנישואין והקמת משפחה. לא פעם, בנות צעירות לא מבינות מהי באמת משמעות החתונה ומה היא דורשת.
התוכנית הגדולה שלהן היא להתחתן, ומכאן והלאה הכול יסתדר.
אשתף אתכם בחוויה שלי. חשבתי שאם אתחתן עם האיש שאני אוהבת ונביא יחד לעולם ילד, אהיה הכי מאושרת בעולם.
אבל למרבה הצער, הנישואין הביאו עימם המון אתגרים שלא צפיתי. אפילו לא הספקנו להתחיל לחסוך לדירה, וכבר גיליתי שאני בהריון. בימינו, לגדל ילד בישראל זה ממש לא זול.
שמחנו מאוד על ההיריון. בעלי ניהל עסק קטן, ואני הייתי בחופשת לידה ונקלעתי לחוסר ביטחון כלכלי עמוק. לא היה בכלל מה לדבר על חסכון לדירה משלנו. גם האמהות הייתה לי קשה מאוד. הבן שלי היה חסר מנוחה, חולה הרבה, אני לא ישנתי כמעט, והעצבים שלי היו כל כך מתוחים שיצאתי משליטה. לפעמים, פשוט רציתי לברוח. תבינו, לא כל אישה מתאימה להחזיק את בית המשפחה.
הלוואי שהייתי מבינה את זה קודם. הבן שלנו היה בן שנתיים כשבעלי איבד את העסק. הוא נשבר לגמרי, ושקועים בייאוש בארץ זה כבר מוביל לכוסית או שתיים של ערק. לא הייתה לי ברירה אלא לקחת את הדברים לידיים שלי. רשמתי את הילד לגן ומצאתי שני מקומות עבודה במשרה מלאה. עבדתי קשה כדי להחזיק אותנו איכשהו, כשבעלי ישן שיכור במיטה. זה היה כל כך קשה ומעיק, ולפעמים רציתי לצעוק. אם הייתי לבדי, לא היה לי אכפת לא מהכסף, לא מהעייפות, לא מהמצב הנפשי שלי.
פעם אחת ביקשתי מאמא של בעלי, רבקה, שתקרא את בנה לסדר. זה לא מקובל אצל גברים בארץ לשקוע בייאוש כזה ולוותר על פרנסה. באותו רגע חשפתי בפניה את הלב שלי, סיפרתי שקשה לי, שאני כבר לא מתמודדת, שאני עומדת להישבר.
ציפיתי למילה טובה, לתמיכה. אבל חמותי אמרה לי את המשפט הבא: “תדעי לך שאת לא היחידה שעוברת זמנים קשים. את אישה את צריכה להחזיק מעמד. לא מכובד שאישה תהיה חלשה”.
בדרך כלל, האישה היא הדבק שמחזיק את המשפחה ביחד. אז כשבא לך לצעוק תשתקי, וכשבא לך לבכות תסתירי את הדמעות. מה שהגורל מזמן לנו, נקבל ונמשיך. אל תתלונני.
האמת? המילים שלה דקרו לי את הלב כמו סכין.
הרי גם היא אישה, וגם לה לא קל. בעלה בטלן, אבל במקום שנחזק אחת את השנייה היא אמרה לי לעצום עיניים ולסבול. אבל כמה עוד אפשר לסבול? יש לנו חיים אחד בלבד, וכולנו שואפים לחיות אותם בנחת ובשמחה. ברור שיש גם מכשולים, אבל לא כאלה. זה הייעוד של אישה להיות שמחה ואהובה.
