תקשיב, אני חייב לשתף אותך בסיפור שלי רק בינינו, כן? כשהכרתי את אשתי לשעבר, זה עוד היה נראה לי כאילו אנחנו הזוג הכי מגניב בסביבה. אתה יודע, ההתחלה המתוקה פרחים, שוקולדים, הודעות רומנטיות בווטסאפ בלי סוף, הייתי בטוח שאנחנו מאוהבים עד השמיים. ואז פתאום ביום אחד, היא באה אליי ואומרת שהיא בהריון, וזה כבר נהיה סיפור רציני. המשפחות שלנו כולם עם הראש בעננים, אומרים שחייבים חתונה, אז הלכנו על זה בגדול, חתונה בסגנון תל אביבי ויאללה, משפחה.
רק שאז החיים האמיתיים התחילו. לא משהו דרמטי לא היינו רבים כל יום, אבל פתאום כל שטות נהייתה מריבה, זה היה כמו פעם-פעמיים בשבוע, כמעט על כלום. מצד שני, עבדתי המון בלילות, והיא נשארה בבית עם הילד. זה נתן לנו קצת מרחב אחד מהשנייה, והאמת שזה די הציל אותנו. כל עוד לא חצינו אחד לשני את הדרך יותר מדי והקדשתי לקטן את הזמן שלי, זה היה די פשוט. כנראה בגלל זה ואולי גם מתוך הרגל אחרי כמה שנים, כשבועז שלנו היה בן ארבע, החלטנו להביא עוד ילד. אמרנו, אם כבר ככה, אז בוא נלך על עוד אחד.
ופתאום, עם ילדה שנייה בבית, נהיינו הרבה יותר מחוברים. דאגנו לילדים יחד, לא היה זמן להתמודד עם שטויות של עצמנו. זה עשה לנו קצת טוב. ואז, כשבא מיכאל, הילד השלישי – שם כבר העניינים התרחקו עוד יותר. לקחתי על עצמי יותר עבודה. אשתי, עדי, הייתה סבבה עם זה, אפילו עודדה אותי, הרי רצינו לפרנס כמו שצריך ולהרשים את כל המשפחה, אתה יודע איך זה. היינו שנינו לא הטיפוסים שחוסכים שקל, אז עבדתי קשה, שיהיה לילדים כל מה שהם צריכים, שלא ירגישו שמקפחים אותם לעומת הילדים של דודה דינה. גם אותה ניסיתי קצת לפנק, אבל כנראה לא הצלחתי מספיק.
ואתה יודע איך זה יום אחד, הילד הכי גדול בן 11, הקטן בן 4, פתאום היא שולפת לי ניירות של גירושין. סיפרה שיש מישהו חדש בחיים שלה. לא אגיד לך שזה היה שוק חיי הרגשתי שמשהו כזה עלול לקרות בכל רגע, הרי היה לה זמן, בין הגנים לבתי ספר, להכיר אנשים. אני זה שתקוע בעבודה כל היום, חושב רק על המשפחה והאוכל במקרר, והיא כבר ממשיכה הלאה. אבל מה שהלם אותי, היא הדרישה שלה שאני אשאר עם הילדים.
אחותך, היא תמיד הייתה האמא המסורה, פתאום קמה ומאיימת עליי אומרת שאם תיאלץ “לגרור אותם איתה” לנישואים החדשים, היא פשוט תשלח אותם לאיזה פנימיית ילדים וזהו. פשוט לא רצתה אותם יותר. היא והחבר החדש שלה רצו להתחיל דף חדש, ילד משלהם, ולא היה לה כוח אל “האלה שלה”. תאמין לי, הלב שלי איתם עד היום.
