כשאנשים חברים ביניהם, כמו זוג נשוי ותיק וטוב, בסופו של דבר מתעוררות מריבות. ככל שיש יותר אנשים, כך גם יותר חילוקי דעות ואי-שביעות רצון.
פעם, חבר סיפר לי איך חגגו יחד את ערב השנה החדשה עם החברים. בדרך כלל שלוש משפחות היו מתאספות יחד כל פעם בבית של משפחה אחרת, אך בשנה שעברה אחת המשפחות ויתרה והעדיפה לבקר אצל ההורים.
כך יצא ששתי המשפחות הנותרות החליטו לחלק את הערב חצי מהזמן בבית של משפחת כהן וחצי אצל משפחת ברגר. את הארוחה הכינו במשותף, כל אחד תרם סכום בשקלים, קנו משקאות ואת כל מה שהיה צריך.
התאספו כולם, כולל הילדים, וסעדו יחד עד חצות. לפתע, ראו את בעלי הבית מתחילים לאסוף את הכלים ולסדר את האוכל במקרר. בהתחלה, אף אחד לא הבין מה קורה, אך כשבעלת הבית שלפה את שואב האבק והתחילה לנקות, כבר לא היו ספקות זה היה רמז ברור שהגיע הזמן ללכת. לא הכי מנומס, נכון?
המעניין הוא שכשהמשיכו מאוחר יותר לבית של משפחת ברגר, אף אחד לא מיהר הביתה. נשארו עד הבוקר, אכלו, שתו, ודיברו.
כנראה השואב אבק עזר לחבר שלי לרמוז בעדינות, אבל הוא פשוט בעל נימוסים טובים.
