הבן של גלינה התחתן שוב לפני חודש

Сын Галины месяц назад женился во второй раз

Сын Галины месяц назад женился во второй раз и, наряду с новой женой, привез в Мошав ее чудную тринадцатилетнюю дочку Ноам к новой бабушке. Причем привез на целую неделю, без инструкции по эксплуатации.

Присаживающаяся в машину мама Ноам конспиративно шепчет свекрови:
תדעי לך, היא בפעם הראשונה במושב. ובינינו, יש לה אופי לא פשוט… גיל ההתבגרות, את בטח מבינה. אז עדיף להיות איתה קצת יותר קשוחה. אם יש בלגן תתקשרי, אני באה ואוספת אותה.
מה זה אם יש בלגן? הופתעה גאליה.

כלה החדשה רק קרצה, נישקה את גאליה בלחי, קפצה לאוטו עם בעלה, והתאיידו מעדשת המציאות.

נועםלה, תביאי מים מהברזיה, פנתה גאליה לנכדה ומסרה לה דלי.
מה להביא? שאלה נועם מבולבלת.
מים מהברזיה בחוץ.

מה זה ברזיה?
ברזיה כמו ברז, רק במושב, אחרי השער, יש כזו עמוד מתכת עם ידית לוחצים, ומים יוצאים לדלי. אחר כך מביאים לבית.
סבתא גאלי, תגידי, את צוחקת עליי? נעץ בנעומץ הענקיים עיניים משתאות. מים ממלאים מהברז במטבח! יש לכם ברז, נכון?
ברז יש, גאליה חייכה, רק שבשבוע האחרון הוא עושה ברוגז. כלום לא יוצא.

ולמה?
פקח מטעם המועצה, איציק, סגר את המים לרחוב, אומר שצריך להחליף איזה ברז. אז עד אז ברזיה. המים שם תמיד.
אין מצב הניחה נועם את הדלי. אם יש ברז, אז חייבים לצאת ממנו מים.

סבבה, גאליה משכת בכתפיים. בינתיים תשטפי פנים מהחבית הזו מתחת למרזב.
סבתא רגע, מה? נועם הופתעה פי אלף. ראית מה שוחה שם? תולעים!
זה זחלי יתוש, הסבירה גאליה. אל תדאגי, הם לא עוקצים.

וגם שיניים? התכווצה נועם. לצחצח עם זה?
ברור! אין מים בכיור.
יופי, אז אני אלך אנחה, לוקחת את הדלי והולכת בהבעה ששייכת לסדר פסח לא מוצלח.

חוזרת אחרי רבע שעה, מיוזעת, בדלי בערך שלושה ליטר, כאילו סחבה מים מהכנרת.
מה קרה, איך לקח כל כך הרבה זמן? שאלה גאליה.
לא ידעתי להפעיל את הברזיה. מזל שעבר איזה אדון, והוא עזר לי.
יופי! גאליה מיד שפכה מים לכיור, ומסרה חזרה את הדלי.
עכשיו צריך להביא מים לארוחת ערב. הצהירה גאליה בשלווה.
עוד פעם??? נועם נבהלה. גם בשביל זה?

ברור! תגידי את רוצה אולי מים מהחבית?
לא! קפצה נעם, חטפה את הדלי ורצה לברזיה.

כך התרוצצה לשם ולכאן, חמש פעמים. כשסבתא במטבח מארגנת אוכל.

סבתא, למה לא מתקנים את הצינור כבר? שאלה נועם בסוף. אצלנו בעיר כל תקלה טלפון, ותוך שעה כבר באים מתקן מים.
כאן? צריך ללכת לבית 58 ברחוב המקביל. שם יש מים, אז איציק לא ממהר.
למה את לא הולכת ודורשת?
הייתי. מיליון פעמים. איציק תמיד מחר, או שהוא במטע, או בלול. הרי רק הוא היחיד בכל המושב.
אוקי איזה בית אמרת?
חמישים ושמונה.

איפה זה?
שם, הראתה גאליה. מה את זוממת?
אני הולכת לטפל בזה.

נועם טרקה את השער לפני שגאליה בכלל הספיקה להרים גבה. נעלמה. אחרי חצי שעה, גאליה נשברת ורצה בעצמה לביתו של איציק.

הילדה שלי ביקרה פה? שאלה אשת איציק.
הילדה הפטפוטנית שלך? איזה בלגן עשתה לי. דרשה בעל, דיברה איתו לא כמו ילדה בת שלוש עשרה. חינכה אותו שהוא חושב רק על עצמו, שהמושב בלי מים בגללו. חשבתי להבריח אותה עם המטאטא. ואז אמרה, שאם היום לא יתקן, תשרוף לנו את המחסן. תגידי, מה יש לה?
וואי וואי תפסה גאליה את הראש. באמת כך אמרה?
נועםלה הזאת שלך זה משהו, עדיף להיזהר!

ואיפה היא עכשיו?
מי יודעת? כנראה מחפשת את איציק בשדות.
ואיפה הוא באמת?
איך תמיד? בתיקונים בשטח. אותי מלחיצות נערות, אותו שלחו לטרקטור.

גאליה רצה לשדות, שם המסיק בדיוק בעיצומו. היא אפילו לא מצליחה להגיע עד לסוף מולה נוסע טרקטור, איציק נוהג ובצידו נועם חמורת הפנים.

איציק בלם, מצביע על נועם:
שלך? צועק, הרעש חזק.
כן, מנפנפת גאליה.
לאן אתה לוקח אותה, איציק? מה, למשטרה? היא קטינה! אל תעצור אותה!
משטרה? חס וחלילה. אני בא להחליף את הברז! הילדה שלך מאיימת לזרוק מסמרים לקומביינים אם לא אחזיר מים לברז. מיושב דעת מסמר לא יחדור, אבל להיטות לא חסר לה. צחק איציק אם היו לנו עוד כאלה במושב, היינו מרימים פה הכל מחדש. רוצה לנהוג, שודדת?
בטח! קפצה נועם.
יאללה, על ההגה! בואי נלך להחזיר לסבתא שלך מים בתנאי שאת עוזרת עם הכלים.
סגור! נועם על ההגה, מאושרת.

את נועם ההורים אספו מהמושב בדיוק אחרי עשרים יום, ב-30 באוגוסט, בקושי רב. רק כי מחר יש בית ספר. אחרת, בטח הייתה נשארת עוד. יש כל כך הרבה עבודה במושב בסתיו, שאי אפשר להספיק כלום!