אני אוהב את הבן שלי אהבה עצומה, ומאז שנולד השתדלתי לתת לו כל טוב שבעולם.
מאז הולדתו, אני ורעייתי עשינו הכול כדי להגשים לו כל חלום. תמיד דאגנו שיהיו לו בגדים טובים, שיהיה רשום לחוגים שהוא אוהב, ולמרות שלא החסיר דבר – תמיד כיבד אותנו, אותי ואמא שלו.
אני עובד ימים ולילות כדי לפרנס את הבן שלי, אבל אני לא מתלונן. תמיד אמצא בשבילו זמן כשצריך.
הבן שלי היה תמיד ילד נהדר, וידעתי שבמוקדם או במאוחר יתחיל להתעניין בבנות. אני ורעייתי היינו מוכנים לרגע הזה, וכשהגיע – קיבלנו אותו בשמחה. לא ציפינו שזה יקרה בגיל כזה צעיר, אבל קיבלנו בזרועות פתוחות את החברה הראשונה שלו. ביקשתי ממנו דבר אחד בלבד – שיזמין אותה לארוחת ערב אצלנו בבית. הוא לא כעס עלי, להפך, הציע ברצון שתצטרף אלינו בפעם הבאה.
גם רעייתי אהבה את הרעיון. היינו בטוחים שהוא בחר בחורה טובה, אבל רצינו להכיר אותה ולוודא בעצמנו. בכל זאת, הוא עדיין נער.
כשהבן שלי הציג בפנינו את חברתו, הופתעתי. תחילה נראתה מתוקה – מנומסת וחברותית. אך ככל שהכרתי אותה לעומק, הבנתי שמדובר במתחזה ובמניפולטורית. הייתה לה תכונה לא נעימה, וגיליתי שהיא דואגת רק לעצמה.
אני עובד במשטרת תל אביב, וזכרתי אותה כחשודה בהונאה. היא פגשה בחורים באינטרנט, טענה שהיא יתומה, לקחה מהם כסף, ואז ניתקה קשר. בתיק האישי שלה היו לא מעט מקרים כאלה.
שיתפתי את בני במה שקרה, אבל הוא לא האמין לי. הוא התפרץ וצעק, טען שהכל שקרים ושאני רק רוצה להרוס לו את האושר. אחר כך ארז את חפציו ועבר לגור אצלה.
כבר חודש שאין לנו שום קשר עם הבן שלנו. היום אני שואל את עצמי אם טעיתי אולי היא השתנתה, או שמישהו טמן לה פח?
מה הייתי עושה במקום אחר? למדתי שלפעמים, גם הכוונות הכי טובות יכולות להרחיק מאיתנו את היקרים לנו ביותר.
