הנישואים שלי עם דוד החלו לפני שמונה עשרה שנה, בנסיבות מכאיבות. אשתו לשעבר, דניאלה, עזבה אותו ואת הילדים שלהם כדי להיות עם גבר אחר. יחד, לדניאלה ולדוד היו שני ילדים מקסימיםבן ובת. כשהיו בגיל שלוש וארבע בלבד, דוד מצא את עצמו ללא עבודה, והמשפחה נכנסה לתקופה קשה. בזמן שדניאלה ניסתה למצוא פרנסה ולדאוג לילדים, דוד חיפש נחמה ביין וסיפר על מצוקתו לחבריו. בתוך הקושי הזה, בעלה של דניאלה החל לרדוף אחריה, ודניאלה, שקרסה תחת המעמסה הכלכלית והרגשית, עזבה בסופו של דבר את בעלה ואת ילדיה לטובת בן זוג חדש.
הילדים נותרו לבד, ללא יד מכוונת, ודווקא השכנים הטובים מתוך הבניין בירושלים קפצו לעזרתם, נתנו אוכל, תמיכה וחיבוק. דוד, עסוק בטרדותיו, כלל לא שם לב לרגע שבו אשתו הלכה. כשהרגיש מה באמת קרה, היה כבר מאוחר מדיהילדים נמסרו לבית ילדים.
נכנסתי לעולמו של דוד כאשר הכרנו במסיבת חתונה של חברים משותפים. מצבו נגע לי עמוק בלב, והתחברנו מיד. החלטתי שאנסה לשנות את השקפתו, לעזור לו להבין את רגשותיו ולהכניס אור לחייו. אחרי האירוע, הצעתי לדוד להביא הביתה את הילדים מבית הילדים. לא יכולתי להיות אמא בזכות עצמי, אבל אהבתי אותם מהרגע הראשון, והם קיבלו אותי כמאמא שלהם לכל דבר ועניין. גם הם התאהבו בי כמו בבת משפחה אמיתית.
שמונה עשרה שנה עברו, והילדים לא ידעו שאני איני אמם הביולוגית. לפתע, דניאלה חזרההיא רצתה לחזור ללבם ולחשוף בפניהם את האמת על האם האמיתית שלהם. הבן קיבל את הגילוי בשקט, ואמר שאני עבורו היחידה שממנה קיבל אהבה ללא תנאים, שאצלו אין ספקאני אמא שלו. הבת, לעומת זאת, בחרה לפתוח את הדלת ולסלוח לאמא הביולוגית, ולהכניס אותה מחדש לחייה. בתחילה היססתי להתיר לדניאלה לחזור, פוחדת מהכאב שהביאה לילדים בעברה. אך עם הזמן הבנתי שהיא מתייסרת, ושאולי ליבה באמת רוצה לתקן ולחזור אל חייהם.
הבנתי שלילדים יש מזל גדולכששתי נשים מעניקות להם אהבה ודאגה. החלטתי לתמוך בדניאלה, לאפשר לה להחיות את הקשר עם ילדיה, משום שהאימהות אינה רק לידה, אלא גם לגדל, לאהוב ולדאוג בלב פתוח.
