מאז שבננו התחתן, הוא כבר לא רוצה לבוא לבקר אותנו. עכשיו הוא תמיד עם חמותו, שמצלצלת אליו בכל רגע ועם בקשות מוזרות ודחופות. אני אפילו לא יכולה לדמיין איך היא שרדה עד שהבת שלה נישאה עם הבן שלנו.
בננו נשוי כבר יותר משנתיים. כשרק התחתנו, ילדינו עברו לדירה חדשה, שקנינו לבן שלנו כשעלה ללמוד באוניברסיטה. מאז שהיה קטן, תמיד הענקנו לו תמיכה והבנה, ולפני שהתחתן, הוא כבר חי לבד, כי הדירה הייתה קרובה למקום העבודה.
לא אומר שלא אהבתי את כלתי, פשוט הרגשתי שהיא לא בשלה לחיי נישואין, למרות שהבן שלנו היה רק שנתיים מעליה בגיל. כלתי התנהגה הרבה פעמים כמו ילדה, ממש עקשנית לפעמים. הבן שלנו היה כל כך טוב, ותהיתי איך יסתדר עם ילדה כזאת.
כשפגשתי את כלתי וגם את אמא שלה, הבנתי מי הן. למרות שחמות הבן שלי הייתה בגילי, התנהגה ממש כמו ילדה. אולי פגשתם פעם אנשים שבגילם נראים מעט אינפנטיליים? כאלה שתמיד דורשים עזרה, ולא מסתדרים בשום דבר. עד החתונה של הבת שלה, היא כבר התגרשה שש פעמים.
לא היה לנו שיח משותף, כי חמותו של הבן חיה בעולם אחר, אבל היא לא ‘דחפה’ עלינו את ענייניה. הקשר בינינו היה רק ברכות חגיגיות וכמה משפטים קצרי רוח.
סימני האזהרה הראשונים הופיעו ממש לקראת החתונה, כשהכלה כל הזמן שכנעה את הבן שלנו ללכת לאמא שלה פעם טפטף הברז, פעם הייתה צריכים להחליף שקע, ופעם נפל מדף במטבח. בהתחלה העלמתי עין: אין להם יד גברית בבית, אז אולי זה עוזר.
אבל עם הזמן, מספר התקלות בבית החמות לא ירד. הבן שלנו פשוט הפסיק לשים לב אלינו, תמיד אמר שאנחנו מובן מאליו, כי הוא חייב לבוא לאמא של אשתו. הם חגגו כל חג וחג אצל החמות, אצלנו נשארנו רק אני, אבא שלו וחמותי.
היה לי חצי רע כשהבן שלי הפסיק להגיע לחגים, אבל נהיה יותר גרוע כשהוא התחיל להתעלם מהבקשות שלנו לעזרה.
באותה תקופה קנינו מקרר וביקשנו מהבן לעזור להרים אותו. הוא הסכים, אבל אחר כך התקשר ואמר שלא יכול להגיע, כי הוא ואשתו צריכים לבוא לחמותה עכשיו הייתה לה גם בעיה במכונת הכביסה.
כשאשתי התקשרה אליו, שמעה את הכלה אומרת, “ההורים שלך לא יכלו להזמין מוביל?”. הבן הגיע בסוף, אבל היה עצבני כאילו זה עונש.
– “אבא, היית יכול להזמין חברת הובלה! עכשיו אני צריך לסחוב בעצמי!”
התייאשתי ושאלתי למה חמותו לא מזמינה תיקונצ’יק? אולי היא חיה בעולם אחר ואין שם אנשי מקצוע? הבן שלי אמר שכולם מרמים שם, לוקחים כסף ולא עושים כלום.
באותו רגע בעלי לא התאפק ואמר שאולי החמות לא יודעת שום דבר על מכשירי חשמל, אבל היא ממש רועי צאן כי היא יודעת להנהיג את כולם באמצעות העקשנות שלה. הבן שלנו מיד כעס על אביו ויצא מהבית. אני לא התערבתי, כי באמת חשבתי שבעלי צודק וכל המשפחה הזאת יושבת לבן שלנו על הצוואר. הוא בא לכל דבר אצלם אינסטלטור, חשמלאי, טכנאי, אצלנו הוא שכח את הדרך, אין לו זמן בכלל.
ואחרי המריבה הזאת, הבן לא מדבר עם אביו כבר שבועיים. אביו גם מסרב ליזום פיוס. ואני מרגישה קרועה, בין הפטיש לסדן; ברור לי שבעלי צודק, אבל אולי היה יכול לדבר ברכות. עכשיו הבן נוטר ולא רוצה לראות אותו, ואני לא מתכוונת לאבד את בני בגלל שטות כזאת.
בעלי מסרב ליצור קשר, והבן לא מוותר: לא ידבר עם אבא עד שזה יתנצל בפניו. בין כל זה, רק החמות מרגישה מצוין, מתנהלת בעולם החלום שלה, שם המדפים נופלים, הברזים מטפטפים, והאוויר מלא ניחוח רועים והבטחות שנשפכות לרוח החמה של תל אביב.
