הבן שלי מצא לעצמו בחורה לא הכי ישרה, והיא מנהלת אותו כמו מורה עם תעודת הוראה. לאחרונה, היא התחילה להשלים נגדיים ביני לבין הבן שלי, וטוענת שאני לא באמת דואגת לאושר שלהם, רק לעצמי. היא הגיעה למסקנה הזו כי סירבתי להחליף איתם דירות.
בעלי ז”ל עזב אותנו לפני כמה שנים, והבן שלי הוא הפלא שלי, היחיד. גידלתי אותו באהבה, דאגתי שיהיה לו חינוך טוב. לפני שהתחתן גר איתנו, התחיל לעבוד עוד בזמן הלימודים באוניברסיטה, וברגע שסייםהתחיל עבודה טובה.
הבן שלי הוא הגאווה שלי; בחור נהדר, מצליח בעבודה. במשך שנים בעלי ואני חיינו בצניעות, ולא הצלחנו לקנות לו דירה. דירה ראשונה קנינו לעצמנו בגיל ארבעים, לפני זה התגלגלנו בין שכירויות, אז לא היה לנו איך לקנות דירה שנייה לבן. אבל למה לא? הוא יכול להסתדר, ממש כמונו.
כשהבן סיפר לי שהוא יוצא עם מישהי, שמחתי כמו ילדה שקיבלה חבילת שוקולד. עשיתי כל מה שצריך כדי להסתדר טוב עם הכלה: לא נזפתי, לא העירתי. לא עניין אותי מי תהיה, רק שיהיה לו שמח איתה. בהתחלה, ממש התאהבתי באסתרהייתה מנומסת וצנועה. אבל אחרי החתונה, הכלה התחילה להראות צבעים אחרים.
אחרי הירח דבש, אסתר נתנה בראש למנהלים שלה והתפטרה. אמרה שהבוסיות נטפלות אליה, ורוצה עבודה יותר טובה. אבל כאן זה לא נגמר: כבר שנתיים היא יושבת על הגב של הבן שלי, ולא נראה שהיא מתכוונת ללכת לעבודה.
הבן והכלה גרים בדירה שברשותם, חדר אחדבדיוק בפרברי תל אביב. מאחר ואסתר בבית, הבן לא מצליח לחסוך לדירה חדשה, כי אסתר שופכת את כל הכסף על מכוני יופי ובגדים חדשים.
אני לא מצליחה להבין איך אפשר לא למצוא עבודה במשך שנתיים. כנראה מסלפת לכולם שהיא הולכת לראיונות. כנראה נהנית לשבת על הכסף של הבעל ולחיות בכיף.
שאלתי יום אחד אם מתכננים ילדים. היא עונה לי: איזה ילדים אפשר לעשות בדירה כזו קטנה? אמרתי שאולי כדאי לחסוך לאיזה הון עצמי למשכנתא. אסתר אמרה: אין מה לחסוך, בקושי מגיעים לסוף חודש, עם חיוך מתוק.
התאפקתי לא להגיד שאם היו הולכים לעבוד, כבר מזמן היה להם מה לחסוך. אם היו חוסכים לדירה, הייתי עוזרת להם בשמחה, הרי כבר שמתי בצד סכום יפה בשקלים. אבל עכשיו ממש לא בא לי לעזור, כי אני יודעת שכל הכסף שלי ילך אצל אסתר על שטויות.
לאחרונה אסתר התחילה לדבר על ילדים, התלוננה שהזמן עושה לה אובר-טיים וצריך לחשוב על יורשים, אבל איך אפשר לגדל ילד בחדר אחד? הבן התחיל להסכים איתה, לשמחתי הרבה.
אמא, את יודעת, אסתר ואני חושביםלמה את לא מחליפה איתנו דירות? לא צריך שום מסמך משפטי, פשוט מחליפים וזהו. לא נצטרך לדאוג למשכנתא, ותהיה לך מספיק מקום.
מה שהבן שלי אמר חתך לי את הלב. הוא לא היה מגיע לזה לבד. עניתי שאני לא יכולה לעזוב את הבית שלי כי אני עובדת, ובעברית אומרים, עץ זקן לא שותלים מחדש.
יש לך עוד כמה שנים עבודה וניתן לך נכדים, אסתר חייכה אליי.
סירבתי להזדמנות הנדיבה שלהם. אני לא הולכת לוותר על הבית שלי, לא משנה מה.
הבן שלי המשיך להציק לי עם הרעיון, וההערות שלו פגעו בי אפילו יותר. הבן שלי אף פעם לא ניסה להתעשר על חשבון אחרים, ועכשיו הכלה מדרבנת אותו לעשות את זה.
יאללה, בוא נלך. אמרתי לך שאמא שלך לא באמת אכפת לה שיהיו לנו ילדים. היא לא תזיז אצבע בשבילנו! אסתר אמרה לבן שלי בבוקר כאשר הגיעו לבקר בפעם האחרונה.
מאותו רגע, הבן שלי לא מתקשר, לא עונה לי, ולא חוזר לטלפון שלי. אני לא מבינה איך הוא התהפך ככה. הוא לא טיפש, אבל כנראה ליד אסתר הוא פתאום מפסיק לחשוב.
