עד גיל 38, ההורים שלי לא הצליחו להביא ילדים לעולם. הרופאים הרימו ידיים, ולא ידעו מה לא בסדר. בשלב מסוים, אמא שלי כבר ויתרה והשלימה עם גורלה בלי ילדים. אבא שלי בכלל לא התרגש מזה. הוא כל הזמן אמר לה: “אל תדאגי, זה שום דבר.” כנראה שהוא בכלל לא רצה ילדים.
אמא הייתה נטולת כל תקווה, אבל בכל זאת ביקשה מאלוהים ילד אחד בלבד. ואולי זה היה נס, ואולי מזל אני נולדתי.
שמחתה של אמא הייתה ללא גבול. עד אז, אבא שלי כבר התעייף ממנה, והוא היה נכנס ללחץ בכל פעם שבכיתי בלילה. שנה אחר כך נולדו שני האחים התאומים שלי. אמא התחילה להלל את אלוהים בקול רם. סוף-סוף הוא עשה אותה לאמא הכי מאושרת בישראל. ומה קרה לאבא שלי? אתם כבר מבינים ילדים לא עניינו אותו. הוא החליט לעשות תרגיל.
הוא שכנע את אמא שלי למכור את הדירה שלנו בתל אביב. טען שצריך דירה גדולה כי המשפחה גדלה; נמכור את הדירה הזו, נקנה דירה חדשה, וניקח משכנתא על ההפרש. אמא שלי האמינה לו. אבל ברגע שהכסף הגיע, הוא נעלם. עד היום אנחנו לא יודעים איפה הוא.
כך השאיר את אמא ברחוב עם שלושה ילדים. לאן היא יכולה הייתה ללכת? היא עברה עם כולנו לגור אצל הוריה בחולון. אז כולנו אנחנו ארבעה, סבתא וסבא גרנו יחד בדירת שני חדרים. אמא איבדה אמון בגברים ובמערכות יחסים, ונאלצה לעבוד קשה מאוד. להאכיל ולהלביש שלושה ילדים זה לא משחק.
כך עברו השנים. כמה שנים אחר כך סבתא נפטרה, ואז גם סבא. עכשיו היה יותר מקום, אבל פחות שמחה. יום אחד, אמא לקחה אותנו לפארק בחולון. היה שם מגרש משחקים וזה היה אמצע הקיץ. יום אחד, גבר בגילה ניגש אליה בניסיון להכיר אותה. אמא דחתה אותו שוב ושוב. הלכנו לאותו פארק הרבה פעמים, עד שבסוף אמא נתנה לו את המספר שלה, הם התחילו להיפגש, ויצאו לדייט.
שני חודשים לאחר מכן, עברנו לדירה גדולה עם שלושה חדרים ברמת גן. שמו היה אדם. הוא הפך לאבינו החורג. לומר שהילדות שלנו הייתה פתאום מאושרת, זה לא מספיק; אדם החליף את אבינו יחד חגגנו ניצחונות ובכינו על הפסדים. היום אנחנו כבר מבוגרים, ואדם הוא אבא בשבילנו.
אז למדתי שאישה עם ילדים לא תמיד מהווה “נטל” יש תמיד סיכוי לאושר. אבא שלי ברח מאמא ומאיתנו, אבל אדם, בגבריות ובאהבה, לקח אותנו והפך אותנו למשפחה אמיתית.
