אמא סיפרה לנו סוד היא קנתה דירה חדשה.
הדירה הייתה בשכונה קרובה לתל אביב. היא ביקשה שלא נחשוף את הכתובת לאף אחד, כדי שלא יבואו בטעות לביקור זה היה בעיקר בגלל הורי אשתי, שהיו שתיינים כבדים.
בהתחלה לא ידעתי אם לשמוח או להיות מאוכזב. אף אחד לא שאל אותי לרצוני. כמו גנבים, העברנו בבוקר את החפצים שלנו בשקט לבית החדש שלנו. הייתי צריך לחפש עבודה חדשה באזור, בעוד אשתי ניסתה להתרגל לסביבה החדשה. כל אחד מאיתנו היה מלא דאגה בלב. מה אם ההורים שלה יגלו אותנו שוב ויחזרו לביקור?
מצאתי עבודה כמפעיל מעלית. כבר ביום השני הייתי צריך יחד עם עמיתי להציל אישה שנתקעה בין שני קומות במעלית.
פתחנו את הדלת ושלפנו את האישה החוצה. היא הייתה אסירת תודה מאוד, נבהלה מהחוויה. ניסיתי להרגיע אותה בדברים טובים ומרגיעים. הרגשתי שהיא שונה מאחרים. לא רציתי להיפרד ממנה.
מאותו רגע, האמנתי באהבה ממבט ראשון. החלטתי ללוות אותה לביתה, כשהחזקתי אותה בעדינות כי לא יכלה לעמוד בעצמה. עיניה היו נוצצות מדמעות, וכל גופה רעד. רציתי להגיד לה מילים מרגיעות, לחבק אותה. היא נכנסה אל הבית והדלת נסגרה אחריה.
באותו ערב, בזמן שהשכבתי את בתי נריה לישון ואשתי יעל היתה במקלחת, הרגשתי התרגשות ועצב בו זמנית כשנזכרתי באירוע. לא הצלחתי להוציא את האישה ההיא מהראש היא הייתה יפה, מתוקה ופגיעה.
למחרת, בסוף יום העבודה, הגעתי שוב לדירתה. סיפרתי לשכנה שלי שאני בן משפחה רחוק מהעיר שלה. תוך דקות ספורות גיליתי שבעלה הוא שתיין ומובטל. ויש להם שני ילדים.
זה גרם לי להרגיש הקלה גדולה. הבנתי שאין לי צורך להסתבך עם בעיות של אחרים ועם משפחות של אחרים הדבר החשוב הוא לחיות את חיי ולשמור על המשפחה שלי.
הרגשתי משוחרר, ולמדתי: אדם צריך לשמור על האהובים שלו ולזכור שהרוגע האמיתי נמצא בבית, בין אלה שמרכיבים את עולמו.
