צאי מפה, ילדה חסרת הכרת תודה! צעק אבא, ודליה יצאה מהבית בכאב. שמונה שנים עברו מאז איבדה את אמא שלה, וכעת, בגיל שמונה-עשרה, דליה מסיימת את השנה האחרונה במגמת רפואה בתיכון עם מדליית זהב. חלומה ללכת בעקבות אמא שלה בתחום הרפואה, אך לאביה יש תוכניות אחרות עבור דליה, והוא מציג אותן כהפתעה גדולה הכרזה על אירוסיה עם בנו של חברו הטוב.
דליה מרגישה חוסר שקט פנימי, אך נחושה להמשיך בדרך שלה. היא מוצאת לעצמה חדר במעונות הסטודנטים ומתחילה לעבוד בבית קפה קטן ליד האוניברסיטה, במשרה חלקית. ערב אחד, לקראת סוף המשמרת, היא מבחינה בגבר כהה שיער, לבוש בחליפה יוקרתית, יושב בין השולחנות מראהו מתאים הרבה יותר למסעדה יוקרתית מאשר לבית הקפה הפשוט. דליה לא מצליחה להתעלם מהמראה הזה.
כשדליה הולכת בחזרה למעונות, אותו גבר כהה שיער ממתין לה ליד הרכב שלו, קורא לה: דליה, אני צריך לדבר איתך. היא נעצרת, מופתעת, ומקשיבה. הוא מציג את עצמו כארוס המפתיע שהאב שלה תכנן מראש ליום ההולדת השמונה-עשרה, אבל הוא לא הספיק להגיע בזמן.
קוראים לי רועי, הוא אומר. בואי נדבר בגובה העיניים, אשמח אם תקראי לי בשמי. יש לי הצעה עסקית עבורך, תקשיבי לי לפני שתחליטי. דליה מסכימה להקשיב.
רועי מסביר שמצדו, הוא רוצה להקים עסק עצמאי, אך אביו מאיים עליו או שינשא לפי דרישתו, או שיאבד את החברה המשפחתית. הוא מציע לדליה נישואים פיקטיביים, בתמורה לחדר משלה, תמיכה כלכלית בשל הזדמנות עצמאות בלי ערבוב בחייה האישיים.
דליה נדהמת, אך מבקשת לחשוב על הדבר. רועי נותן לה כרטיס ביקור ומבקש ממנה להודיע לו כשיהיה לה תשובה. לאחר ימים של מחשבה, דליה יוצרת קשר עם רועי.
החתונה מתקיימת בנוכחות ההורים בלבד. בנשיקת החופה עוברת ביניהם התרגשות מפתיעה. דליה לוחשת לרועי שהיא מחבבת אותו, והוא מחייך בשמחה. בחודשים הבאים הניצוץ הזה הופך ללהבה של אהבה עד שבסוף שניהם מבינים את רגשותיהם אחד כלפי השני.
