לא האמנתי שכזה דבר יכול לקרות לי. אתמול, לבעלי הייתה התפרצות זעם בלתי צפויה.
הוא תמיד היה אדם רגוע ומאוזן, ולכן התגובה שלו הדהימה אותי. אף פעם לא הרים קול או קילל לידי, אבל הפעם…
תמיד חשבתי שאני ברת מזל להיות נשואה לאדם שלו. אנחנו נשואים רק חודשיים, עוד לפני כן היינו יחד שלוש שנים, הכל היה קסום. נהג להיות מלא תשומת לב, לא פגע בי, אפילו לא התווכחנו כמעט.
וכל זה נמשך עד אתמול.
הוא אהב את השיער הארוך שלי, אמר לי שזה מהפנט אותו. ואתמול, כאשר מצא קווצת שיער שלי מרוחה על הספה, הפך הכל לסיוט. ההפתעה שיתקה אותי.
הוא התחיל לצעוק, לקרוא לי מוזנחת, אמר שאפילו לנקות אחריי איני יודעת! הרי כל אישה משירה נדבך מהשיער שלה, כולם יודעים.
פתאום האשים אותי שאני לא עושה כלום כל היום, שאין בי אחריות, והוא עובד ללא הפסקה!
אם אני רואה את זה שוב, זה ישירות גירושין! אמר בעצבים שטלטלו אותי.
נשארתי מתנדנדת. רציתי כל כך ילדים ממנו, דמיינתי אותנו מזדקנים יחד ברחוב קטן בירושלים, ועכשיו הוא מאיים לסיים הכל בגלל שערה בודדה? נחלתי לבכות, זו הפעם הראשונה שבכיתי בגללו. חודשיים של נישואים… מה הלאה? לאן אלך…
עכשיו הוא מסרב לדבר איתי. מפחיד אותי בכלל לגשת אליו, חוששת שהכעס עוד יתפרץ. האם זה נורמלי לפחד מבעלך?
אפילו לחשוב על לייבש את השיער מלחיץ אותי. אני שבה הביתה ולבי רועד, מצפה לראות תיק עם חפציי מחכה ליד הדלת.
מה לעשות?
