תשמע, בערך לפני שנה, אני ונועה אשתי הגענו למסקנה שאנחנו פשוט חייבים קצת מרחק, ונכנסנו כל אחד לחדר שלו בדירה שיהיה פחות ריבים ופחות שעמום מיותר. בסוף הרי לכל אחד יש את הקטעים שלו, נכון?
קח לדוגמה את נועה היא מתה על מוזיקה, ואתה יודע איך זה, היא חייבת לשים ווליום עד הסוף, אבל אוזניות? אין מצב. ואני? תן לי לשקוע בספר טוב בשקט מוחלט או לראות איזה טלנובלה בלי רעש מסביב. לפעמים אני מביא עבודה הביתה, צריך לטלפן ללקוחות, ואז אני בטוח מפריע לה. אז הגענו להסכמה כל אחד בחדר שלו. בדירת שלושה חדרים רגילה, עם ריהוט שמספיק לשנינו, ועכשיו יש לי אפילו חוויות חדשות לספר.
הדבר הכי טוב פה? דפיקה על הדלת נהייתה הרגל קדוש. תחשוב איזה תענוג יש לך פינה משלך, שקט, אף אחד לא מציק או נכנס פתאום לבקש משהו. עכשיו, אולי תשאל למה בכלל צריך לדפוק? זהו בילדותי תמיד היה דלת פתוחה, הורים נכנסו, שאלו שאלות בלי סוף. קראתי, ישנתי, צפיתי בטלוויזיה, לא באמת משנה, תמיד נאלצתי להמציא תירוצים. זה לא בדיוק חוויה פרטית…
ועכשיו? אני אומר לנועה דרך הדלת שאני עסוק, ואם לא בא לי לדבר היא לא תיכנס. לא מפריעים, כל אחד בעניינים שלו. זה כיף לא נורמלי.
מרחב אישי זה פשוט עונג צרוף. אני נכנס לחדר, עושה מה שבא לי, לא מבקש רשות, לא מתחשב, לא מתכנן מול אף אחד. מסדר את הדברים שלי איך שבא לי, או לפעמים פשוט שוקע בבלאגן של עצמי ונהנה מהמראה.
יש אפילו איזה מתח קל עכשיו… כי יש גבולות ברורים. זה שלי, זה שלה. הכי כיף אני מכבד לה את השקט, ואפילו כיף לבקר כשמוזמנים. מחכה שהיא תסכים שיכנס, וכשהיא אומרת כן יש בזה משהו מרגש. הרבה יותר מסעיר מלהיכנס בלי לחשוב, בלי להתרגש.
זה כמו לצאת עם מישהי חדשה תמיד יש את הספק, האם יקרה משהו או לא. הריגוש לא נעלם.
כמה בחורים מספרים שכשהם מתחילים לגור יחד הכל נהיה מובן מאליו, אין מתח היא תמיד זמינה, זה כבר פחות מעניין. ברגע שאתה מפריד חדרים, המון בעיות נפתרות.
מה למדתי מהניסיון? תשמע, מי שיש לו וילה בהרצליה פיתוח עם שמונה חדרים וזהב שתלוי מהקירות, זה ברור שכל אחד חי בפינה שלו. אבל לעמישראל, לגורמים כמוני וכמוך, זה ממש שדרוג מפתיע לחיים.
אני מכיר משפחות שגרים שני חדרים, ולכולם נדחף להיות כול הזמן באותו חלל כי הילדים בחדר אחר, ואם יש עוד חדר, הוא הופך לסלון. אז מה יצא? גם לבעל וגם לאישה מתחשק את הפינה שלהם, המקום שלהם. גם בדירות סטנדרטיות. ואם יש אפשרות אני אומר פשוט, זה עושה פלאים לאווירה בבית!
