רוברט גילה על הבגידה של אשתו, עליה היא בעצמה סיפרה לו בבכי וביקשה ממנו לסלוח לה. רוברט לא הצליח להבין איך עליה עשתה דבר כזה. אמנם לאורך השנים עשתה לא פעם דברים חסרי היגיון. כבר ביום השני אחרי החתונה, עליה גילתה לרוברט שלקחה הלוואה גדולה, ושעכשיו יצטרכו שניהם להחזיר אותה. בהמשך, רוברט שם לב שאשתו לפתע חשה ברע הוזעקה אמבולנס. התברר שעליה עברה הפלה ואחריה סיבוכים והוא אפילו לא ידע שהיא הייתה בהריון.
“תשמע, עכשיו שנינו מצליחים בעבודה ויש לנו שפע כסף,” אמרה לו עליה, “אני לא רוצה שהילד יפגע לנו ביציבות הכלכלית.” ועכשיו גם הבגידה… כדי לנסות לכפר על מעשיה, עליה הציעה לרוברט פתרון ביזארי: שגם הוא יבגוד בה, ואז אולי ירגיש פחות כאב מצפונו. היא אפילו הכירה לו חברה גבוהה ובלונדינית, יעל, בעלת הופעה מרשימה. אך רוברט פשוט לא הצליח ללכת עם זה כל המצב היה מגוחך בעיניו.
“מה, אתה לא גבר?” שאלה אותו יעל בציניות. “אני סתם בחור רגיל,” ענה לה, “ואני לא מסוגל לבגוד באשתי בכוונה.”
רוברט חזר הביתה במצב רוח קשה. לא רצה לדבר עם עליה, אפילו לא להסתכל עליה. ארז את חפציו ועבר לגור אצל חבר. כעבור זמן מה, עליה התקשרה “אני בהריון, אז בין ככה וככה, תצטרך לחזור למשפחה שלך.”
אבל לרוברט כבר לא היה רצון לעליה, לילד או לחיק המשפחה. בחנות הסופר, הוא שוב נתקל ביעל: “מה אתה עושה פה? חשבתי שהתכנית של עליה להיכנס להריון שכנעה אותך.”
רוברט התחיל לחשוד שמשהו לא בסדר. הוא דרש לראות בדיקות אולטרסאונד או אישור מהרופא של אשתו. “למה אתה לא מאמין לי?” אמרה עליו. “לא אחרי שבגדת בי,” ענה לה במרירות.
לעליה לא היה מה להראות. כך הבין רוברט ששוב הוליכה אותו שולל. הוא דרש גירושין.
