תקשיב, יש סיפור שאני פשוט חייב לשתף אותך בו כי עד היום אני תקוע עם העניין הזה!
אז ככה אתה מכיר אותי, אני עובד כקבלן שיפוצים כבר לא מעט שנים, הפכתי את זה ממש לעסק משגשג. מדי פעם בן משפחה פונה אליי, מבקש איזה תיקון קטן או עזרה בשיפוץ, מן הסתם אני אף פעם לא אומר לא למשפחה. ויום אחד אני מקבל טלפון מהבן דוד שלי, עידו. הוא מתקשר אלי, ואומר לי: “דן, בוא, אני חייב את העזרה שלך עם השיפוץ, יש מצב שאתה פנוי?”
לא לקח הרבה זמן עד שזה קרה אחרי כמה ימים כבר הייתי אצלו, קפצתי על ההזדמנות לעזור. כל החומרים לשיפוץ כבר חיכו אצלו במרפסת, הכל מסודר, נכנסתי ישר לעניינים. תקשיב, אני ממש אוהב את העבודה הזאת, כל פרויקט מרגש אותי כאילו זה הפעם הראשונה.
ולמרות שבאופן עקרוני אני לא מרגיש בנוח לקחת כסף ממשפחה, עידו הציע לי תשלום, אבל ישר סירבתי. זה אח שלי, כפרה עליו, אין סיכוי שאני אקח ממנו שקל. בסופו של דבר, הדירה שלו יצאה ברמה ממש גבוהה אחרי השיפוץ. אני אומר לך, תאמין לי, היה שינוי מטורף! עבדנו ביחד משהו כמו שבועיים, עד שנשארה שם רק ערימה של שאריות חומרי בנייה ואיזה קרטון ישן במסדרון, שצריך היה להעיף לאשפה.
ואז עידו אומר לי, “שמע, אולי תיקח את כל השאריות האלו, אולי תמצא להן שימוש. תשים את זה במחסן שלך, אולי אפילו תשתמש בעבודות שלך או בשבילך, תחסוך על זה כסף.” אמרתי למה לא? יש לי מחסן גדול, ואני באמת אוהב לאסוף כאלה שאריות תמיד אפשר לבנות משהו מגניב.
מה אני אגיד לך, אפילו דאגתי להקליט את השיחה איתו אתה יודע, שיהיה. היינו בסבבה, הוא ממש התחייב שזה שלי, לא דורש על זה כלום, כאילו נתן במתנה. דיברנו, סיכמנו, תודה-תודה, ונגמר הסיפור. בערב כבר פיניתי את כל השאריות, חלק לפח, חלק למחסן שלי, ואפילו ישבנו יחד לשמוח על השיפוץ, עשינו “לחיים” כזה קטן, סיימתי וחזרתי הביתה מרוצה.
למחרת, יום רגיל, פתאום ב-14:00 טלפון מעידו. הוא אומר לי בטון הכי ענייני: “תשמע דן, אני חושב שאתה צריך לשלם לי על חומרי הבנייה שלקחת. חבל ככה סתם, אלה עצים טובים, והלמינציה נראית חדש, את האריחים אפילו יכולת למכור. אפשר להעביר לי בהעברה בנקאית?”
אני נשבע לך, הייתי בהלם מוחלט. לא האמנתי שזה מה שהוא אומר. הרי הוא בעצמו אמר שזה בסדר, שזה שייך לי, ושזה פותר לו את הבעיה. והוא גם קיבל ממני שיפוץ ברמה הכי גבוהה שיש, ועוד בלי שביקשתי ממנו שקל! למען האמת, את השאריות האלה הוא גם ככה רצה להשליך לפח, זה לא משהו שמישהו אחר בכלל היה קונה.
עכשיו אני תקוע מה עושים? לדבר איתו על זה? לדרוש ממנו כסף על העבודה? כי אשכרה עזרתי לו לגמרי בהתנדבות… לא ברור לי איך ממשיכים מכאן, אני עדיין לא יודע מה לומר לו.
