הייתה לי חברה הכי טובה בשם נעה. אנחנו חברות כבר שנים ארוכות. לא פעם היא סיפרה לי כמה קשה לה בחיים. הכל בגלל שהיא חיה עם בעלה ועם אמא שלה כבר עשרים שנה.
אמא של נעה רבקה הייתה בדיוק מהסוג של נשים שנוהגות לנצל אחרים, ולא היה אכפת לה שזה הבת שלה. בעיניה תמיד הכל היה רע, לא מספיק טוב. רבקה כבר בת 85, אבל אפשר לציין שהיא עדיין די פעילה בגילה.
רבקה כל הזמן הרגישה שנעה חייבת לה, שחייבת לה את חייה. כל זה בגלל, שכשהייתה בהיריון, בעלה עזב אותה ומצא אישה אחרת. את כל הכעס שלה היא הוציאה על נעה, שהזכירה לה מאוד את אביה.
נעה אף פעם לא הייתה בת שאהבה היא הייתה לה כמו משרתת, מנקה, עבד, אבל לא באמת בת שלה. נעה עבדה קשה בשני מקומות עבודה. כשהיא הייתה חוזרת הביתה, מיד הייתה מתחילה לנקות ולבשל. אמא שלה לא הייתה מוכנה לעשות כלום בבית. חוץ מזה, כמה וכמה פעמים עשתה לה דווקא רק כי נעה בישלה משהו שלא רצתה. מה אתם חושבים, נעה המסכנה עזבה את העבודה באמצע היום ונסעה מהצד השני של תל אביב רק כדי לבשל לאמא שלה משהו בדיוק לפי רצונה.
באותו יום חל יום ההולדת של נעה. כולנו התכנסנו סביב השולחן היא הכינה כיבוד נהדר אבל שמתי לב שנעה עצובה מאוד. היא סיפרה לי בדיוק שהיה לה מריבה קשה עם אמא שלה. בכל אופן, כולנו הלכנו מוקדם מהרגיל.
למחרת בבוקר גיליתי שנעה איננה. התברר שאחרי שהלכנו, רבקה שוב יצרה סצנה קשה. הלב של נעה הפסיק לפעום ואף אחד לא הזמין אמבולנס. באותו לילה היא נפטרה. כך, אמא עלתה על הבת שלה בלילה.
