אני כבר בת 89. התקשרו אליי לנסות לרמות אותי. אבל אני הייתי מהנדסת.
כשהטלפון צלצל באותו בוקר של יום שלישי, ישבתי במרפסת בדירה שלי בירושלים, בדיוק שתיתי תה נענע וחיפשתי מילה תשבץ.
בגיל 93 הראש שלי חד כתער בדיוק כמו בימים בהם תכנתתי מערכות אי-שם בשנות השישים.
גברת רות לביא? נשמע קול מתוקלקל מהצד השני של הקו. אנחנו מתקשרים בנוגע לאי-סדרים בחשבונך. זיהינו פעילות חשודה.
אהה. שוב זה קורה.
אוי ואבוי, איזה פחד אמרתי בקול הכי רועד וסבתאי שאני יכולה. מה אני צריכה לעשות, ילד שלי?
את צריכה לאשר את מספר כרטיס האשראי שלך.
בטח, בטח רק רגע, אתן לי למצוא את המשקפיים שלי השתתקתי לכמה שניות בכוונה. תגיד, אולי אתה תגיד לי את ארבע הספרות האחרונות, ואני אאשר? ככה אדע שאתה אכן אמין.
שתיקה מביכה.
ככה זה לא עובד, גבירתי. אנחנו צריכים את כל המספר.
מבינה נאנחתי. תגיד לי דבר אחד הקו שאתם מתקשרים ממנו, זה עם פרוטוקול VoIP רגיל או הצפנה “נקודה לנקודה”?
עוד שתיקה.
גברת, את פשוט צריכה
שואלת, כי תוך כדי שאתה מדבר המשכתי בנפנוף יד לא נראה כבר זיהיתי את כתובת ה-IP שלך. מוזר שיחה מאיזה אינטרנט-קפה. אתה יודע, עבדתי ארבעים שנה כמהנדסת מערכות הגנה. זה מלמד את הבנאדם כמה דברים.
אני גברת
ועוד משהו מסקרן הוספתי. הפעלתי עכשיו סקריפט על הקו שלי. הוא כבר מתחיל לשאוב פרטים מהמכשיר שלך. רוצה שאני אקריא לך את אנשי הקשר שלך, או שתעדיף שאשלח את זה ישר למשטרה?
שמעתי איך הוא בולע רוק.
זה לא חוקי
לא חוקי? צחקתי. ילדון, אני כתבתי קוד עוד כשסבתא שלך שיחקה בקוביות. חוץ מזה, אני מקליטה פה הכל כולל המטא-דאטה. יודע מה הכי נחמד? אני רואה את המסך שלך. שלום, שמואל. אחלה תמונת פרופיל. אמא שלך יודעת במה אתה עסוק?
קליק.
ניתק.
צחקתי כל כך חזק שכמעט נשפך לי התה. אחר כך התקשרתי לנכד שלי אותו אחד שתמיד עוקץ שאני לא מבינה כלום במחשבים.
נמרוד אמרתי לו כשהוא ענה עכשיו הרגע עבדתי על איזה רמאי שרצה לעקוץ אותי. עוד חושב שאני לא מבינה ב”אינטרנט”?
