Deja au trecut cinci ani de când Yaara era într-o relație cu Erez, iar toți cei din jurul ei erau convinși că momentul următor ar fi să se căsătorească. Șישה חודשים עברו מאז שErez הציע לה נישואין, אך Yaara המשיכה להסס. בתחילה, Erez גילה סבלנות, אבל עם הזמן חוסר ההחלטיות שלה התחיל להכביד עליו. גם הוריה של Yaara לא חדלו להזכיר לה שכבר בגיל עשרים וחמש, היא הייתה אמורה להיות נשואה לפי המסורת.
האמת הייתה שYaara לא הרגישה שErez הוא האיש הנכון לה. למרות שהמערכת יחסים שלהם הייתה נעימה והרמונית, לא הצליחה להסיר מלבה תחושת חוסר-מנוחה. אט-אט החלה Yaara לפתח רגשות חזקים כלפי עמיתה לעבודה, גיא. אך גם גיא היה כבר בזוגיות, ואף לא תכנן להינשא. תחושת אי הוודאות ששררה ביניהם חיברה עוד ביניהם, Yaara תהתה בליבה אם אולי בו תמצא את מה שחיפשה לאורך כל הדרך.
על אף הלחץ ההולך וגובר מצד Erez, Yaara לא יכלה להתחייב לנישואין. בסופו של דבר, Erez קבע מועד קצה: חתונה תהיה או בחורף או בסתיו. בסופו של דבר Yaara התרצתה וקיבלה להתחתן בחורף, אך כובד ההחלטה דחק אותה לעזוב אותו, ולשוב לבית הוריה שבירושלים לחפש נחמה.
בינתיים, עמית אחר מהעבודה התחתן עם בת זוגו, ופתאום געגועי Yaara אליו נחלשו. כך נותרה Yaara במצב תלוי באוויר, ממתינה לבחור שבו תמצא את אהבת חייה. לעיתים היא תוהה אם היא בכלל מסוגלת להעריך מערכת יחסים טובה, או שמא היא נסוגה בכל פעם כשאינטואיציה פנימית לוחשת שנפשו של Erez רחוקה מלהתאים לה. היא ממשיכה בדרכה, מחפשת את מי שראוי לה, אך הלב מסרב להאמין שהיא תמצא מישהו כזה באמת.
מה הייתם מייעצים לYaara? כיצד עליה לנהוג, ומהו באמת המעשה הנכון מכול?
