החמות איראידה סרגייבנה הייתה אישה מונומנטלית. לא הליכה — פסיעה, לא מבט — חזון, לא מילים — אמירות. …

חמות
מרגלית בן חיים הייתה אישה מרשימה ומרובעת. לא הליכה, אלא פסיעה. לא מבט, אלא מבט חודר. לא מילים, אלא אמירות. אפשר היה להעמיד אותה על בסיס, והייתה הופכת לפסל, לא אישה רגילה.
היא ניהלה מחסן מזון גדול, היה לה עבר של שתי כניסות לכלא בעקבות התנהגות פרועה ואחת בגין גרימת מוות ברשלנותוכן שלוש בנות, שנולדו בין מאסר למאסר. כמובן, שלושה חתנים בהתאם.
לכל חתן, מיד אחרי החתונה, מרגלית ערכה טקס: היא הקריאה את זכויותיהם וחובותיהם, יחד עם רשימת עונשים במקרה שהם עוברים על הכללים.
צריך להגיד שמרגלית לא התערבה בשטויותשמרה על העצבים שלה. וגם לבנותיה אמרה במפורש: אין להטריד את האם בעניינים קטניםתלמדו לפתור בעיות לבד. מותר לבקש עזרה רק אם מישהו או משהו חשוב אבד, או כשצריך להעלים גופה.
החתנים מאוד העריכו את המדיניותלא התגרו בה, התייחסו בזהירות, כי התעסק איתה זה להזמין צרות; סעיף “רצח מתוך זעם” היה כתוב לה על המצח.
אבל החתן הצעיר, עידו, לא היה קרוב במיוחד אל מרגלית, ולכן לא פחד ממנה, במיוחד כשגר עם משפחתו בעיר סמוכה וחשב שהוא עצמאי וחופשי. כך היה, עד שהחליט להשתתף בפעילות השבת של הבוס שלוהוזמן לסאונה עם עוד שלושה עובדים.
עידו אמר לאשתו שיתעכב בעבודהצריך לסיים כמה עניינים. אך אותם עובדים מנוסים יותר בנו סיפור: אחד לקח מהבית חכות ואוהל, “יוצא לדוג עם חברים”, ואשתו קיבלה דלי דגים חיים; שניים לקחו איתם מחשבים ניידים ל”קרב לילה בטנקים”. הבוס כלל לא הסתיר את הסאונה מאשתו.
לקראת חצות, הבילוי הפך משעמםהחליטו לגוון והתחלקו על כסף להביא נערות ליווי. אבל התקציב הספיק רק לשתיים, וגם הן לא היו מציאה גדולה; הבוס רצה להחליף, אך הצוות העדיף פשוט להביא עוד וודקה.
באותו לילה, הבת הצעירה של מרגלית, התאנה, החליטה להתקשר לאמא:
דברי בזריזות ועיקר, יש לי משאית לסחורה שיורדת עכשיו, אמרה מרגלית.
אמא, עידו לא חזר מהעבודה, לא עונה לטלפון, המשרד גם לא, הקולגות לא זמינות, וגם הבוס לא עונה. משהו קרה לו, אמא!
אוי ואבוי, תירגעי, בת, אני מטפלת!
מרגלית נתנה הוראות במחסן, התיישבה ברכב, ונסעה לעיר של עידו, תוך שיחות טלפון בדרך.
חצי שעה אחרי, ידעה יֵדָע על הסאונה ועל מי נמצא שם עם עידו; אחרי עוד רבע שעה, הגיעה לשם, מלווה על ידי עובד סאונה שנסער כולו, ונכנסה לחדר עם חבורת גברים שהתעייפה מבילוי. זה שינה את האווירה באופן דרמטי, והחתן קיבל אליבי מכובד בדמות חבלות ושן שבורה.
הבוס ניסה לשלוט במצב:
מי את בכלל, מה את עושה פה? אני מזמין משטרה!
לרוע מזלו, לא הכיר את מרגלית בן חיים! היא הפסיקה לבעוט בחתן, הרימה סכין מהשולחן ביד אחת, ובשנייה תפסה את הבוס בצוואר:
תעז לנסות, אני חמות של הבחור הזה!
שקט, בנות! היא צעקה על נערות הליווי שנבהלו מהסכין.
נו, עידו, משהו מפריע לך בתחתונים?
אמא! התחנן עידו, מזנק לפינה את לא תעשי את זה!
ומה בדיוק יעצור אותי?
לא בגדתי בבתך! תשאלי את כולם!
מרגלית הסתכלה על נערות הליווי.
אף אחד לא בגד אמר הבוס, מלטף את גרונו.
רואה לבד, בנות לא מי יודע מה. למה בכלל לקחתם אותן?
היא מזגה וודקה לכוס ונתנה לעידו:
קח. הרדמה.
עידו שתה בכאב, עם שן שבורה.
מה זה פה?! תספרו!
פשוט רצינו להירגע, אמר הבוס, אבל לא הסתדר, היה משעמם, ונערות הליווי לא מוצלחות במיוחד.
מרגלית ישבה, חתכה חתיכת נקניק גדולה:
אין לכם אפילו דמיון, ילדים, לועסת, אמרה. מה זה? הצביעה על חכות יצא מהסקס-שופ?
זה האליבי שלי, אמר הדייג.
וזה? בעיטה על דלי הדגים החי.
כן.
חשבת מראש. מה הייתם עושים בלעדי? מזלכם שאני פה!
היא הפכה את הדלי לבריכה, והדגים פנו לכל הכיוונים.
הנה, מרגלית נתנה חכה לדייג ואחת לטנקיסט, תתחילו לדוג. יאללה, בנות, למיםתתחילו להרוויח!
נערות הליווי ירדו במהירות לבריכה.
הכללים: הגברים דגים בחכות, הבנות בידיים. מי שתופס, יוצא מכאן בשלום.
אתה, הצביעה על הטנקיסט השני, תספור תוצאות. אני והבוס שמים הימורים. שמתי על הבחורה עם בגד ים צהוב, שהיא תדוג ראשונה.
ממש לא, אמר הבוס אני מהמר על מאיר, הוא דייג מקצועי.
תקשיבי צהובה, קראה מרגלית אם את תופסת ראשונה, יש לך בונוס יומי.
ומה איתי? שאלת השנייה.
תקבלי בונוס אם תתפסי יותר מצהובה.
חצי שעה אחרי, עובד הסאונה הציץ בדלת. רעש, צעקות, צחוק… הבנות דגו בידיים, מאיר דג עם חכתו ולחם, הטנקיסט רדף אחרי אחת מהן, עידו עם השני ניסו עם מגבת גדולה. הבוס עמד נרגש על שפת הבריכה וניהל את המבצע.
מרגלית שלחה לבתה הודעה שהיו”ר הותקף בדרך הביתה, ספג מכות, אבל חי, בסך הכול בסדר, נותן עכשיו עדות במשטרה. ברגע שייגמר, היא תביא אותו הביתה. בסוףאוהבת, אמא. כן, שלוות הלב של הבת שווה יותר משן שבורה של חתן ולילה חסר שינה בסאונה; ובכל זאת, העבירה לעידו סכום חם בפֵּייבוקס לשיפוץ השןהוא לא היה אשם, אבל לשובבויות הבאות שיחשוב פעמיים.
כי במשפחה, כולם יודעיםאמנם חיים עצמאים, אבל במצוקות אמיתיות לצידך תמיד נמצאת האמא.