28 שנות נישואין נגמרו ברגע אחד – אחרי הודעה מהמאהבת של הבעל

הכול השתנה ברגע אחד. באותו יום חגגנו אירוע משפחתי אני, בעלי ובתי ציינו את יום ההולדת של אבא שלו. חגגנו בצניעות ובשמחה, עם סיפורים ובדיחות ישנות משנות נעוריו. אחרי הארוחה, אני ובתי הצענו ללוות אותו לביתו בעלי כבר לא מסוגל ללכת מרחקים ארוכים בגלל כאבים ברגל, ובנוסף שתה לא מעט ערק. הייתי בטוחה שכשנחזור הביתה הוא כבר ישן וזה בדיוק מה שקרה. ראיתי אותו נרדם על השולחן, הלפטופ שלו פתוח מולו.
בתי נכנסה לחדרה, ואני התכוונתי להכין לעצמי קפה. בדרכי למטבח, שמתי לב שהמסך של המחשב מואר. ראיתי שבעלי היה מחובר לפייסבוק כנראה ניסה למחוק איזו הודעה, אבל לא הצליח או נרדם באמצע. ניגשתי למסך והלב שלי נחמץ. על הצ’אט היה כתוב “אני אוהב אותך” והוא כתב את זה לחברה מהעבר. חשתי שהרגליים שלי נחלשות, ובלי לחשוב התיישבתי בסלון.
המילים של אבא שלי מייד עלו בי הוא תמיד היה ספקן לגבי הנישואין שלנו, אמר שאסבול ממנו. במשך עשרים ושמונה שנה ניסיתי להראות לכולם שטעה. עמדנו יחד בפני אינספור אתגרים. עמדתי לצד בעלי כשהיה חולה, כשהפסיקו את עבודתו וביקשו ממנו לפרוש מקום שכל חייו עבד בו ואהב. תמכתי בו, חיזקתי אותו, והוא שוב ושוב אמר לי כמה אני חשובה לו וכמה הוא מעריך אותי. והנה, מסתבר שלא היה אמיתי.
אספתי את הכוחות וניגשתי לבתי. היא ישבה עם ספר, אך ברגע שהביטה בי שאלה מה קרה וראתה את הדמעות. סיפרתי לה מה מצאתי. היא מיד קמה ורצה למחשב של אביה. מחקה את ההודעות, אבל לא לפני שצילמה הכול. לקרוא את ההתכתבויות האינטימיות בינו לבין אישה אחרת היה בלתי נסבל. היחסים ביניהם לא נמשכו יותר מחודש, כנראה מאז שהוא התחיל את העבודה החדשה. הראש שלי רק הלם.
בינתיים בתי לא חיכתה מיהרה לשלוח הודעה לאותה אישה: “אם את אוהבת אותו, קחי אותו לך.” היא גם צילמה זאת ושלחה לי. מיד לאחר מכן, אותה אישה יצאה מהפייסבוק. בתי שלחה לאביה צילום מסך של השיחות, וצירפה מסר: “תהיה גבר, ורד מהסירה.” ואז ניגשה אליי, חיבקה בחוזקה ולחשה באוזניי שאני חזקה ושנצלח את זה יחד, שהיא תמיד תהייה לצידי.
חיכינו שיתעורר. לא ידעתי איך יגיב. לפתע צלצל הפלאפון שלו. זיהינו את המספר זו הייתה היא. להפתעתי ענה, כנראה חשב שאנחנו עדיין לא בבית. השיחה נמשכה פחות מדקה. לאחר מכן התארגן, ניגש לחדר, התלבש. עבר לידנו, עצר לשנייה. אני לא רציתי להסתכל עליו, הפניתי מבט לחלון. בתי חייכה אליו חיוך שקט. את בעלי ראיתי שוב רק כעבור ימים, כשבא לקחת כמה חפצים.
קשה להבין עד כמה משפחה יכולה להתרסק בשנייה אחת. איך אפשר עוד לסמוך, אחרי כל השנים, כל המילים היפות והמחוות, שנגמרות בגט?
החיים לימדו אותי שאין לנו שליטה על הלב של האחר אבל יש לנו אחריות על הכבוד ועל האומץ שלנו להמשיך הלאה, ולזכור שכוחנו באהבה לעצמנו ובתמיכה של אלו שחשובים לנו באמת.